עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ב
ד רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַדִּבּוּר שֶׁחוֹשֵׁב וְאוֹמֵר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב בְּסָמוּךְ כְּגוֹן דְּאָמַר כוּ'. וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת סוֹף פֶּרֶק ג' דְּבָבָא מְצִיעָא:
ה לִדְבָרָיו סוּגְיָא דְמַתְנִיתִין דְּתָנָא וְהָדַר מְפָרֵשׁ דְּהָא דְתָנָא רֵישָׁא שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ כוּ', מְפָרֵשׁ לַהּ דְּלֹא שְׁנָא לָן אִם הִקְדִּים לִשְׁמוֹ אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. אִי נַמִּי רֵישָׁא שֶׁשְּׁחָטוֹ בִסְתָם וְקִבֵּל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וַהֲוָה אֲמֵינָא כִּי מְפָרֵשׁ לִשְׁמוֹ לֹא עָקַר לֵיהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ דְּבַעֲבוֹדָה אַחֶרֶת, קָא מַשְׁמַע לָן אוֹ לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ קַשְׁיָא לֵיהּ, דְּהַשְׁתָּא כְשֶׁהִקְדִּים לִשְׁמוֹ אָמַרְתְּ דַּאֲתָא שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ דְבַתְרֵיהּ וּפַסְלֵיהּ, כְּשֶׁהִקְדִּים שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ שֶׁנִּפְסָל וְעוֹמֵד הוּא מִבַּעְיָא, דְּמֵהֵיכָא תֵּיְתֵי לָן שֶׁיַּחְזֹר וְיֻכְשַׁר. וְנִיחָא לֵיהּ דְּהַךְ סֵיפָא אַשְׁמְעִינַן דִּמְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה כוּ', וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ כֵּן אַף עַל גַּב דְּלִישְׁנָא דְּהַךְ סֵיפָא אִפְּכָא הוּא, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְלִשְׁמוֹ, מִכָּל מָקוֹם אַף מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה נַמִּי לֹא אִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן כְּשֶׁהִקְדִּים שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, הִלְכָּךְ מְפָרֵשׁ לַהּ הָכִי, וּמִבָּבָא יְתֵירָא הוּא דְדָיֵיק דִּלְהָכִי אֲתָא, כָּךְ נִרְאִין דְּבָרָיו. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב, וְעַיֵּן עוֹד: