עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ב
ד חַיָּב. תֵּימַהּ לְרִ"י וַהֲלֹא אָסוּר לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת וְכוּ' וְעַד כָּאן כוּ'. וּמִיהוּ אִי מִדְּאוֹרָיְתָא חַיָּב לְבַעֵר, מִפְּנֵי מַחֲלֹקֶת לֹא יַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. וְעוֹד אוֹמֵר רִ"י דְּלֹא שַׁיָּךְ מַחֲלוֹקֶת בְּפֵרוֹת, דְּאָמְרִינַן מִמָּקוֹם שֶׁכָּלוּ בָּאוּ. תּוֹסָפוֹת:
ה כְּלוֹמַר דְּהָא דְשָׁרֵי תַנָּא קַמָּא מִשּׁוּם שֶׁהַמִּין הַכָּלֶה בָּלוּעַ מִטַּעַם מִין שֶׁלֹּא כָלֶה, כְּדִמְפָרֵשׁ בִּשְׁבִיעִית. וְקָאָמַר לְהוּ רַבִּי יְהוּדָה דְּאֵין לְהַתִּיר מִשּׁוּם כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אִם יֹאמְרוּ לְאָדָם אַחֵר שֶׁיָּבִיא גַּם הוּא מִזֶּה הַמִּין שֶׁהֵבִיא זֶה הָאִישׁ לֹא יוּכַל לִמְצֹא כוּ', וּמִין זֶה הַבָּלוּעַ מִמִּין שֶׁאֵינוֹ כָלֶה כְּמוֹ שֶׁהֵבִיא זֶה הָאִישׁ גַּם כֵּן לֹא יִמְצָא, דְּמִלְּתָא דְּלֹא שְׁכִיחָא הוּא שֶׁיִּמְצָא כָבוּשׁ כַּיּוֹצֵא בָזֶה, וְהוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֵין לְהַתִּיר שֶׁלֹּא לְבַעֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: