עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ז
טו כֵּן כָּתַב רַשִׁ"י. וְהִקְשָׁה דְּסוֹף סוֹף כֵּיוָן דְּאֵין אֹכֶל מְטַמֵּא אֹכֶל אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן מַה קָּא מְהַנֵּי לֵיהּ הַאי בָּשָׂר לְבָשָׂר שְׁלִישִׁי, אִי לְשַׁוְּיֵהּ שֵׁנִי מִדְּרַבָּנָן, מֵעִקָּרָא נַמִּי שֵׁנִי מִדְּרַבָּנָן הָוֵי, דַּהֲרֵי הַמַּשְׁקִין שֶׁנָּגְעוּ בָהֶן לְעוֹלָם תְּחִלָּה הָוְיָן, אֶלָּא עַל כָּרְחֲךָ לְהַאי שִׁנּוּיָא סְבִירָא לֵיהּ אֹכֶל מְטַמֵּא אֹכֶל בְּקָדָשִׁים מִדְּאוֹרָיְתָא. וּלְמָאן דְּאָמַר דְּאֵין מְטַמֵּא אֵין צָרִיךְ לְאוֹקְמָא בְמַשְׁקִין, וּמִדִּבְרֵיהֶן מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז וְאִם תֹּאמַר אִם כֵּן רַבִּי חֲנִינָא נַמִּי מוֹסִיף אַדְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּמִדְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר דְּפָסוּל מִדְּאוֹרָיְתָא מֻתָּר לַעֲשׂוֹת רִאשׁוֹן לֹא שָׁמְעִינַן שֶׁיְּהֵא שְׁלִישִׁי דְרַבָּנָן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת שֵׁנִי, וּבַיְּרוּשַׁלְמִי פָּרֵיךְ לַהּ דְּלֹא בָא רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא לִפְחֹת, וּמְשָׁנֵי בִּטְבוּל יוֹם מִדִּבְרֵיהֶם. תּוֹסָפוֹת. וְהַשְׁתָּא אָתֵי שַׁפִּיר לִישְׁנָא דְּמִדִּבְרֵיהֶם, דְּמִדְּבָרָיו הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר: