עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ז
יט גְּמָרָא שַׁבָּת קי"ח. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהֲרֵי סְעֻדָּה שֶׁל לַיְלָה בִּכְלַל כִּכָּר הִיא:
כ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת. וְלֹא חָשְׁבוּ לוֹ סְעֻדַּת מוֹצָאֵי שַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ אֵלֶיהָ בִּשְׁבִיל שֶׁאָכַל בְּמִנְחָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהוּא הַשְׁלָמַת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁל שַׁבָּת. הָרַ"מ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְאַף עַל גַּב דְּאָמְרִינַן לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הַנֵּי מִילֵי לְמַאן דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ:
כא בְּבָבָא בַתְרָא דַּף ח' שֶׁמְּחַלְּקִים אוֹתָם כְּפִי צֹרֶךְ הֶעָנִי וְרֹב בָּנָיו, וּמְפָרֵשׁ הָתָם דְּאִלּוּ בַּתַּמְחוּי אַף בִּגְבִיּוּתָהּ צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה לְפִי שֶׁתֵּכֶף לִגְבִיּוּתָהּ מְחַלְּקִין אוֹתָהּ, וְאֵין לִטְרֹחַ וּלְבַקֵּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, דְּאִלּוּ מִצַּד הַגִּבּוּי בֵּין תַּמְחוּי בֵּין קֻפָּה אֵין כָּאן דִּין לְפִי שֶׁאִישׁ כְּנִדְבַת לִבּוֹ. וְהַתּוֹסָפוֹת בְּשֵׁם רַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל כָּתְבוּ לְפִי שֶׁהָיָה יָדוּעַ סְכוּם שֶׁל כָּל אֶחָד שֶׁיִּתֵּן: