עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה א
א וְאִם כֵּן הַיְנוּ שׁוֹפְכָנִי, אֶלָּא דְּאִיכָּא אַתְרָא דְּקָרֵי לֵיהּ שׁוֹפְכָנִי וְאִיכָּא אַתְרָא דְּקָרֵי לֵיהּ בֵּישָׁנִי. וּלְשׁוֹן הָרֹא"שׁ שֶׁמְּבַיֵּשׁ שְׁאָר אִילָנוֹת מֵרֹב זֵיתִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, וְאִם כֵּן הַיְנוּ בְּמַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה זֵיתִים הַרְבֵּה. וְלִי נִרְאֶה שֶׁמְּבַיֵּשׁ מֵחֲמַת שֶׁעוֹשֶׂה זֵיתִים גְּדוֹלִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב שְׁנַיִם שִׁכְחָה. לְשׁוֹן הָרַ"שׁ בָּאִילָן עַצְמוֹ קָאָמַר שֶׁשָּׁכַח שְׁנֵי זֵיתֵי אִילָן. וּבַפֶּרֶק דִּלְעֵיל מִשְׁנָה ה' שֶׁכָּתַב הָא זֵיתִים שֶׁאֵינָן צְבוּרִים אֵין לָהֶם שִׁכְחָה, הַיְנוּ זֵיתִים תְּלוּשִׁים, דְּטַעֲמָא הוּא הָתָם מִשּׁוּם שֶׁאֵין גְּמַר מְלָאכָה, וְזֶה בַּתָּלוּשׁ אֲבָל בַּמְחֻבָּר לֹא: