עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ט
טו וּסְאָה. וְדִיֵּק בַּיְרוּשַׁלְמִי הָא אִם הָיוּ שְׁתֵּיהֶן עֲקוּרוֹת לְבַעַל הַבַּיִת כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר לְעֵיל שְׁנֵי עֳמָרִים וּבָהֶם סָאתַיִם לְבַעַל הַבָּיִת:
טז מִשּׁוּם דְּשׁוּם וּבְצָלִים דּוּמְיָא דְפֵרוֹת הָאִילָן דְּמִקְצָתָן שֶׁל הַפֵּרוֹת בָּאִילָן וּמִקְצָתָן תָּלוּשׁ וּבְאִילָן אֶחָד צְרִיכִין לוֹמַר דְּאַשְׁמְעִינַן בִּתְבוּאָה וּבְפֵרוֹת אִילָן וּבְיָרָק. וְתָנָא תְּרֵי מִינֵי יָרָק לְאַשְׁמְעִינַן דִּבְכָל יָרָק הַדִּין שָׁוֶה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז וְתֵימַהּ דְּמַשְׁכַּחַת לַהּ בְּפֵאָה דְּשַׁיְּכָא בְּאִילָן. אֶלָּא דְכֵיוָן דְּהַמְּחֻבָּר מַצִּיל כְּדִלְעֵיל לְפִיכָךְ אֵין רְשׁוּת הֶעָנִי מוֹעֶלֶת בּוֹ שֶׁלֹּא לְהִצְטָרֵף שֶׁיִּהְיֶה שָׁכוּחַ: