עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה א
א הֶבְקֵר. כְּמוֹ הֶפְקֵר. שֶׁשְּׁנֵיהֶם הַבֵּי"ת וְהַפֵּ"א מִמּוֹצָא הַשָּׂפָה וּמִתְחַלְּפִין:
ב וְאַף עַל גַּב דְּדָרְשִׁינַן מִתַּעֲזֹב עֲזֹב לִפְנֵיהֶם בְּרֵישׁ פֶּרֶק ד', מִכָּל מָקוֹם שָׁמְעִינַן מִנֵּיהּ נַמִּי לְהַךְ. דְּכֻלָּהּ בִּכְלַל תַּעֲזֹב. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּמֵאוֹתָם דָּרִישׁ שֶׁהוּא מְיֻתָּר:
ג וּבֵית הִלֵּל, מִתַּעֲזֹב אוֹתָם מִעוּט, זֶה לַעֲנִיִּים וְלֹא לַעֲשִׁירִים, אֲבָל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמָקוֹם אַחֵר לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים. וּבֵית שַׁמַּאי תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, זֶה לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים, אֲבָל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמָקוֹם אַחֵר לַעֲנִיִּים וְלֹא לַעֲשִׁירִים. יְרוּשַׁלְמִי:
ד בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּאי שֶׁהוּא יָכוֹל לְחַלְּקוֹ לָעֳמָרִים שֶׁל קַב קַב וְלַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ שׁוּרָה שֶׁל אַרְבָּעָה עֳמָרִים, הוֹאִיל וְעָמְרֵי הַשָּׂדֶה קְטַנִּים שֶׁאֵין בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כִּי אִם קַב. וְכֵן עָמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל שְׁנֵי קַבִּין וְאֶחָד שֶׁל שְׁמֹנָה קַבִּין. וּבֵית שַׁמַּאי לְטַעֲמַיְהוּ דְּאָמְרֵי בְּפִרְקִין שְׁלֹשָׁה דַּעֲנִיִּים וְאַרְבָּעָה לְבַעַל הַבַּיִת. וּבֵית הִלֵּל לֵית לְהוּ רוֹאִין, וְיֵשׁ כָּאן עֹמֶר אֶחָד בִּלְבָד. יְרוּשַׁלְמִי: