עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ו
יז וְהֻזְקְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָזֶה מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְהוּ מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, מִצְוָה הַמְּפוֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה לֹא תַסִּיג גְּבוּל (דְּבָרִים יט), אָמְנָם לְפִי זֶה נִיחָא שֶׁהוֹדִיעָנוּ שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה מִמַּה שֶּׁגָּבְלוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל פִּי הַקַּבָּלָה, אֵיזֶהוּ לֶקֶט וְאֵיזֶה אֵינוֹ. יְפֵה מַרְאֶה:
יח וְקָשֶׁה אִם כֵּן עַל כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יֵשׁ לִדְרֹשׁ כֵּן. וְנִרְאֶה לִי דְּכָאן אֵינוֹ רוֹצֶה לִגְזֹל הָעֲנִיִּים אוֹ לַעֲקֹר הַמִּצְוָה רַק שֶׁרוֹצֶה לְהַחְכִּים עַל צִוּוּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּמַעְשַׂר עָנִי רְשׁוּת לְבַעַל הַבַּיִת לְחָלֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּפֶרֶק ח' מִשְׁנָה ה' אֲבָל בְּלֶקֶט כוּ' כְּתִיב תַּעֲזֹב אוֹתָם שֶׁהֵם יִטְּלוּ, וְהוּא אֵינוֹ מֵבִין הַטַּעַם לְחַלֵּק בֵּינֵיהֶם, לָכֵן אָמַר עוֹלֵי מִצְרַיִם, כְּשֵׁם שֶׁיְּצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה חוּץ לַטֶּבַע כֵּן מִצְוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
יט שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים פְּלִיגֵי בְהוּ אֲמוֹרָאֵי בַּיְרוּשַׁלְמִי, וְצָרִיךְ לוֹמַר פְּלוּגְתַיְהוּ מִשּׁוּם דִּתְרֵי קְרָאֵי כְּתִיבֵי בְּמִשְׁלֵי, אֶחָד בְּסִימָן כ"ב וְהַשֵּׁנִי בְּסִימָן כ"ג, וּמַאן דְּדָרִישׁ קַמָּא נָסֵיב לְסִיּוּמֵיהּ אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ וְהַיְנוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם. וּמַאן דְּאָמַר פֵּרוּשׁ תִּנְיָן סִיּוּמֵיהּ וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא, וִיתוֹמִים עֲנִיִּין קְרוּיִין כְּדִכְתִיב וְלַגֵּר וְלַיָּתוֹם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: