עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ה
יד שֶׁבְּשַׁחֲרִית וּמִנְחָה יְשֵׁנִים. הָרַ"שׁ. וְהִנֵּה הִשְׁאִילוּ לַפֵּאָה שֵׁם לֶקֶט. וְעַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ח'. הָרַ"שׁ (עַל שֵׁם שֶׁהָעֲנִיִּים מְלַקְּטִין אוֹתָהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב):
טו הָרַ"שׁ. וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּגוּר אַרְיֵה (פָּרָשַׁת דְּבָרִים) לְפִי שֶׁהַשּׁוּרָה מְשׁוּכָה בְּשָׁוֶה וְזֶה אֻמָּנוּת נִקְרֵאת אֻמָּן וּבַפֵּרוּשׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל כָּתַב פְּאַת רָאשֵׁיכֶם תִּרְגֵּם יוֹנָתָן אֻמָּנָה רֵישְׁכוֹן:
טז יְרוּשַׁלְמִי. וְטַעֲמָא שֶׁיּוּכְלוּ הָעֲנִיִּים לָקַחַת מִכָּל אֻמָּן וְאֻמָּן וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְהַמְתִּין וּלְצַפּוֹת אֵימָתַי יַנִּיחוּ הַפֵּאָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: