עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
ח רַשִׁ"י. וְלֹא נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר דִּבְהָכִי הֲוֵי קִנְיָן, אֶלָּא רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְפִי כַּוָּנַת הֶעָנִי, אֲבָל לְפִי הָאֱמֶת אֵין זֶה קִנְיָן כְּלָל:
ט שֶׁאַחֲרֵי שֶׁכִּסָּה הַפֵּאָה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הָעֲנִיִּים לִרְאוֹתָהּ לְקַחְתָּהּ, וְהוּא לֹא קְנָאָהּ בָּזֶה שֶׁאֵין זֶה קִנְיָן כְּלָל, לְכָךְ קוֹנְסִין אוֹתוֹ אַף מַה שֶּׁלָּקַח וְזָכָה בָהּ. הָרַ"מ. וּלְשׁוֹן בַּעַל כַּף נַחַת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵּן פַּעַם אַחֶרֶת:
י וּפֵרֵשׂ. דַּעַת הָרַ"מ דִּבְנָפַל אוֹ בְּפֵרֵשׂ גַּם כֵּן קוֹנְסִים אוֹתוֹ, וְאֵין נִרְאֶה כֵּן מִן הַמִּשְׁנָה אֶלָּא דַּוְקָא כְּשֶׁנָּטַל וּזְרָקוֹ כוּ' שֶׁהֲרֵי חוֹלְקָם לִשְׁתֵּי בָּבוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא בְּעֹמֶר הַשִּׁכְחָה. הוּא הַדִּין בְּשִׁכְחַת קָמָה, אֶלָּא דְשִׁכְחַת עֹמֶר בְּהֶדְיָא כְּתִיב וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר, וְשִׁכְחַת קָמָה מֵרִבּוּי קָאָתֵי: