עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א דַּהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר יִהְיֶה:
ב יְרוּשַׁלְמִי. וְהָכִי דָרִישׁ דְּאוֹתָם מִעוּטָא הוּא וּמִסְתַּבֵּר לְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סַכָּנָה:
ג וּמְחַלֵּק. שֶׁלֹּא יִרְאֶה לֶעָנִי קְרוֹבוֹ וְיַשְׁלִיךְ לְפָנָיו. יְרוּשַׁלְמִי:
ד וְהָרַ"מ פֵּרֵשׁ אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ וְהֵם מִין אֱגוֹזִים וְהוּא מְאֹד גָּבֹהַּ:
ה תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה. פֵּרוּשׁ עֲנִיִּים:
ו לָזֶה שׁוֹמְעִין. וַאֲפִלּוּ הוּא בָּרִיא וְחָזָק יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו אוֹ אוֹכֵל יוֹתֵר מֵהֶם: