עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב
משנה א
א וְהַשְּׁלוּלִית לֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי דְּזוּטָר מִנַּחַל. הָרַ"שׁ:
ב הַקָּבוּעַ כוּ'. וְהַשְׁתָּא כֻּלְּהוּ צְרִיכֵי, דְּאִי תָנָא דֶּרֶךְ הָרַבִּים לְמֵימְרָא דַּאֲפִלּוּ לְאִילָן אֵינוֹ מַפְסִיק וּשְׁבִיל הַיָּחִיד דַּאֲפִלּוּ לִזְרָעִים מַפְסִיק וְלִשְׁתֹּק מִכֻּלְּהוּ, הֲוָה אֲמֵינָא דֶּרֶךְ הַיָּחִיד דְּלֹא קָבוּעַ גָּרַע מִשְּׁבִיל הַיָּחִיד דְּקָבוּעַ וּשְׁבִיל הָרַבִּים דְּקָבוּעַ עָדִיף לְהַפְסִיק לְאִילָן מִדֶּרֶךְ הָרַבִּים דְּלֹא קָבוּעַ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג מַשְׁמַע דְּהָא חֲרוּשָׁה מִיהָא הֲוֵי. וְקָשֶׁה דְּאִם כֵּן הַיְנוּ נִיר. וְהָרַ"מ פֵּרֵשׁ בּוּר, הָאָרֶץ שֶׁלֹּא זְרוּעָה וְלֹא נֶעֶבְדָה אֲבָל נִשְׁאֲרָה שְׁמָמָה, וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַ"ב מִשְׁנָה א' פֶּרֶק ב' דְּכִלְאַיִם וְסוֹף פֶּרֶק ד'. (וְכֵן מַשְׁמַע מִלְּשׁוֹן הָרַ"ב מִשְׁנָה ב' מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם):
ד חָרָשׁ. אֶת מְקוֹם הַקָּרְחָה וַהֲוָה לֵיהּ שְׂדֵה נִיר. לֹא חָרַשׁ לֹא. דְּקוֹצֵר לְשַׁחַת תְּחִלַּת קְצִירָה הִיא וְכִי גָמַר בִּישׁוּלַיְהוּ וְקָצַר לֵיהּ לְכֻלֵּי שָׂדֶה כְּגוֹמֵר קְצִירָתוֹ דָּמִי, וּפֵאָה אַחַת עַל הַכֹּל. רַשִׁ"י מְנָחוֹת דַּף ע"א:
משנה ב
ה וְזֶה לְשׁוֹן הָרַ"שׁ אַמַּת הַמַּיִם הַיְנוּ שְׁלוּלִית דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא דִּבְכָל עִנְיָן מַפְסִיק, וְאָתָא רַבִּי יְהוּדָה לְמֵימַר דַּוְקָא בְּאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר כְּאַחַת שֶׁאִם עוֹמֵד בָּאֶמְצַע אֵינוֹ יָכוֹל לִקְצֹר מִכָּאן וּמִכָּאן. וּבְתוֹסֶפְתָּא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם עוֹמֵד בָּאֶמְצַע וְקוֹצֵר מִכָּאן וּמִכָּאן מַפְסִיק, וּלְתַנָּא קַמָּא מַפְסִיק אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד מִצַּד הָאֶחָד וְקוֹצֵר מִצַּד הַשֵּׁנִי. וּלְכָךְ צָרִיךְ לוֹמַר בְּדִבְרֵי הָרַ"ב עַד שֶׁאִם אֵינוֹ עוֹמֵד בָּאֶמְצַע כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
ו לָאִילָן. לֹא לְכָל הָאִילָנוֹת, דִּלְחָרוּבִים וְזֵיתִים אֵינוֹ כֵן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן:
ז שֵׂעָר. פֵּרוּשׁ הָעֲנָפִים, וְהוּא לְשׁוֹן עִבְרִי כְּדִכְתִיב וַיִּמָּלֵט הַשְּׂעִירָתָה (שׁוֹפְטִים ג):
משנה ד
ח וְלֶחָרוּבִין. מִפְּנֵי שֶׁהֵם גְּבוֹהִים הַרְבֵּה וּמְסֻבָּכִין כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ב' דְּבָבָא בַתְרָא מִשְׁנָה ז' בֶּחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. הָרַאֲבַ"ד:
משנה ה
ט וְאֶפְשָׁר דְּבִשְׁאָר מִינֵי תְבוּאָה לֹא נִמְצְאוּ חֲלוּקִים בְּמִין אֶחָד. אֲבָל בַּיְרוּשַׁלְמִי תָּנֵי שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים שְׁנֵי מִינֵי שְׂעוֹרִים:
משנה ו
י גֹּרֶן אַחַת. וְלֹא אָזְלִינַן בָּתַר מַחֲשַׁבְתּוֹ לַעֲשׂוֹת גֹּרֶן אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יָקוּם לַעֲשׂוֹת פֵּאָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם. יְרוּשַׁלְמִי. וּמַשְׁמַע נַמִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָתַן פֵּאָה וְכִי הָא דִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק א' דִּלְעוֹלָם הוּא נוֹתֵן מִשּׁוּם פֵּאָה כוּ' עַד שֶׁיְּמָרֵחַ: