עיקר תוספות יום טוב על משנה ערלה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ה
ט הָרֹא"שׁ בְּשֵׁם הָרַ"שׁ בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין כָּתַב, וְיוֹצֵא רֹאשׁ הַיִּחוּר:
י שָׁנָה אַחַר שָׁנָה. פֵּרוּשָׁא דְרֵישָׁא הוּא. הָרַ"מ:
יא כִּלְשׁוֹן הַרְכָּבָה בְּאִילָן כוּ', וְשַׁיָּךְ לְשׁוֹן סִפּוּק בְּדָבָר הַקָּצָר כְּשֶׁמְּחַבֵּר בּוֹ דָּבָר אַחֵר לְהַאֲרִיכוֹ, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק לוּלָב הַגָּזוּל סִפְּקוֹ בְחוּט. הָרַ"שׁ. וְסִפְּקָהּ בְּחֶבֶל דְּפֶרֶק ו' דְּכִלְאַיִם:
יב אַף עַל פִּי כוּ'. שֶׁהִבְרִיךְ הַסִּפּוּק הַזֶּה בָּאָרֶץ וּטְמָנוֹ בְעָפָר, דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא הִשְׁרִישׁ בָּאָרֶץ קֹדֶם שֶׁנֶּאֱחַז בַּזְּקֵנָה, אֲפִלּוּ הָכִי מֻתָּר, כְּדִמְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי דְּשָׁרָשִׁין אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, כְּלוֹמַר וַאֲפִלּוּ אִם תִּמְצֵי לוֹמַר בְּעַלְמָא דְּאֵין זְקֵנָה מַתֶּרֶת יַלְדָּה הַנְּטוּעָה מִקֹּדֶם שֶׁסִּפְּקָהּ אַחַר כָּךְ בַּזְּקֵנָה (כְּמַאן דְּאָמַר אֶחָד בַּיְרוּשַׁלְמִי) הָכָא שָׁרֵי אֲפִלּוּ הִשְׁרִישָׁה קֹדֶם, דְּאֵין מַמָּשׁ בִּגְרוֹפִית זוֹ שֶׁסִּפֵּק. הָרַ"שׁ:
יג וּמְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי דְּתַנָּא קַמָּא נַמִּי סְבִירָא לֵיהּ דְּאָזְלִינַן בָּתַר יְנִיקָתוֹ וְאִם אֵינוֹ יוֹנֵק מִכֹּחַ הַזְּקֵנָה דְּאָסוּר. וְנוּכַל לַעֲמֹד עַל זֶה בֶּעָלִין, שֶׁכְּשֶׁהִיא יוֹנֶקֶת מִן הַזְּקֵנָה הוֹפֶכֶת עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ כְּנֶגֶד הֶעָלִין שֶׁל הָאָב, וְאִם לָאו הוֹפֶכֶת עָלֶיהָ כְּלַפֵּי עֲלֵי הַזְּקֵנָה. וְסִימָן לַדָּבָר דְּאָכֵיל מֵחַבְרֵיהּ מִתְבַּיֵּשׁ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. וְכִי פְּלִיגֵי בְּנָשְׁרוּ הֶעָלִין, וְלֵיכָּא לְמֵיקָם עָלֶיהָ דְּמִילְתָא מִכֹּחַ הֶעָלִין. הָרַ"שׁ: