עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ב
ד בְּתוֹכָהּ. דַּהֲוָה מָצֵי לְמִכְתַּב לַאֲשֶׁר מָכַר לוֹ, לָאִישׁ לָמָּה לִי, אֶלָּא לָאִישׁ כְּלוֹמַר הָאָדוֹן בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁהוּא עַכְשָׁיו בְּתוֹכָהּ. כְּפֵרוּשׁ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, אֲדוֹנִי:
ה וְאַכַּתִּי תִקְשֵׁי, וּבְעֶבֶד עִבְרִי גוּפֵיהּ מְנָלָן. וּבַגְּמָרָא דָרֵישׁ לֵיהּ מִקְּרָא:
ו הוּא הַדִּין אִפְּכָא דְלָא. אֶלָּא אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט. תּוֹסָפוֹת: