עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ה
יז לָאו דַּוְקָא גְאָלָהּ אַחֵר וְשֶׁאִם לֹא גְאָלָהּ אַחֵר לֹא, דְּאִם כֵּן אָתְיָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, וְאִם לֹא גְּאָלָהּ הוּא וְאִי נַמִּי גְאָלָהּ אַחֵר:
יח יָצָאת כוּ'. דְּאִי לֹא רַבִּי לָן קְרָא אֶלָּא מֵת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁהּ, לִכְתֹּב קְרָא אֲשֶׁר לֹא שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ, אִי נַמִּי אֲשֶׁר לֹא שְׂדֵה אֲחֻזָּה, וּמִתְרַבְּיָא הָא דְרַבִּי מֵאִיר דְּדָרְשִׁינַן יָצְאָה זוֹ שֶׁהִיא כְּבָר אֲחֻזָּה. מַאי מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ, שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה כוּ'. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט מִקְנָה. שָׂדֶה שֶׁלְּקָחָהּ אוֹ זָכָה בָהּ, הִיא נִקְרֵאת שְׂדֵה מִקְנָה. הָרַמְבַּ"ם:
כ וְרַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁ הַחֻמָּשׁ כָּתַב, דַּאֲפִלּוּ לֹא גְאָלָהּ אַחֵר אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן הִיא בְּיַד הַגִּזְבָּר, תֵּצֵא בְּחִנָּם בַּיּוֹבֵל לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כא שֶׁאֵין כוּ'. אַף עַל גַּב דִּקְרָא כְתִיב בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ וְגוֹ', אִצְטְרִיךְ לְטַעֲמָא, מִשּׁוּם דְּבִקְרָא לֹא מַיְרֵי אֶלָּא בְמַקְדִּישׁ וּפוֹדֵהוּ, דְּהָכִי כְתִיב וְחִשַּׁב הַכֹּהֵן וְגוֹ' וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַה' בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה וְגוֹ', וַאֲנַן אָיְרִינַן בִּגְאֲלָהּ אַחֵר, וְאִי נַמִּי לֹא נִגְאֲלָה כְלָל: