עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ג
יא יוֹצְאָה כוּ'. הָכִי גָרְסִינַן בַּמִּשְׁנָה בַּגְּמָרָא. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י כִּי הֵיכִי דַהֲוָה נָפֵיק מִיָּד דְּהַהוּא קָרוֹב דְּאָתֵי הַאי מֵחֲמָתֵיהּ. רַשִׁ"י, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב לֹא כוּ'. וְדִין הוּא, בְּשֶׁל אֲחֵרִים אֲנִי זוֹכֶה [אִלְמָלֵא גְאָלָהּ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה יוֹצְאָה מִיָּדוֹ וַאֲנִי זוֹכֶה בָהּ עִם שְׁאָר אֶחָי], בְּשֶׁל עַצְמִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲחֻזָּתוֹ [לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ], אֲחֻזָּה שֶׁלּוֹ [שֶׁיָּרַשׁ מֵאָבִיו תְּהֵא שֶׁלּוֹ], וְאֵין זוֹ שֶׁלּוֹ. הָא כֵיצַד, יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ וּמִתְחַלֶּקֶת לְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים. גְּמָרָא: