עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ה
יט בַּצֶּבַע. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְלֹא בְגָדִים שֶׁצְּבָעָן. וְיֵרָאֶה דִבְגָדִים צְבוּעִים קְרוּיִים צֶבַע בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לְבָשׁוּם עֲדַיִן. רַשִׁ"י:
כא מְקוֹמוֹ כוּ'. שֶׁהַמַּעֲרִיךְ עַצְמוֹ וּמָךְ הוּא נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד וּלְפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ נוֹתֵן לַהֶקְדֵּשׁ, וְהָיָה לוֹ עֶבֶד כוּ', אֵין אוֹמְרִים רוֹאִין כְּאִלּוּ לוֹקְחִין לוֹ כְּסוּת כוּ' וְכָךְ יִתֵּן זֶה לַהֶקְדֵּשׁ, אֶלָּא לְפִי שְׁעָתוֹ שָׁמִין אוֹתוֹ. וְכֵן פָּרָה וְכֵן מַרְגָּלִית בַּכְּפָר, אֵין שָׁמִין אוֹתָן אֶלָּא לְפִי מְקוֹמָן כוּ' לְפִי מַה שֶּׁשָּׁוְיָן כָּאן שָׁמִין. וְזֶה מַשְׁהֶא אוֹתָהּ וְיִמְכְּרֶנָּה כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה. וּלְפִי דָמִים שֶׁשָּׁמְאוּהָ יִתֵּן, שֶׁהֲרֵי בִזְמַן שֶׁהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן לֹא הֲוָה לֵיהּ יוֹתֵר. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כב וּשְׁעָתוֹ. הָכָא מַיְרֵי בְמִטַּלְטְלִין דְּאֵין מַכְרִיזִין עָלָיהֶן שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ. אֲבָל בְּרֵישׁ פִּרְקִין דְּמַצְרִיךְ הַכְרָזָה שִׁשִּׁים יוֹם, מַיְרֵי בְקַרְקָעוֹת. תּוֹסָפוֹת:
כג אֶלָּא אִם כֵּן רָצָה שֶׁיְּהֵא הֶפְסֵד שֶׁלּוֹ וְשָׂכָר לַהֶקְדֵּשׁ, מֻתָּר: