עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ד
ו תְּמִיהָה לִי, דְּהַאי קְרָא לָאו בְּעֵרֶךְ נְפָשׁוֹת כְּתִיב, אֶלָּא בְּעֵרֶךְ מַקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ, וּבִשְׂדֵה אֲחֻזָּה אֵין דִּין הַשָּׂגַת יָד אֶלָּא גִרְעוֹן כֶּסֶף. וְנִרְאֶה לִי דְמִשּׁוּם דִּכְעֶרְכְּךָ יָקוּם כֻּלַּהּ מְיֻתָּר הוּא כוּ', וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן כוּ' תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמַעֲרִיךְ נְפָשׁוֹת:
ז בֵּין כוּ'. כְּלוֹמַר הַשָּׁנִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן כֻּלָּם כִּלְמַטָּה הֵימֶנּוּ, בֵּין כוּ', שֶׁשְּׁנַת חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים לְהָקֵל, וּשְׁנַת שִׁשִּׁים לְהַחֲמִיר. אֲבָל לֹא קָאֵי עַל הַנִּלְמָדִים בִּלְבַד, דִּבְהוּ אֵין חֲלֻקָּה לְהַחֲמִיר:
ח בַּגְּמָרָא. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְחִפַּשְׂנוּ אַחַר מִקְרָא זֶה וְלֹא מְצָאנוּהוּ, כִּי אִם וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה. וְשֶׁמָּא דָרֵישׁ הָכִי מִדִּכְתִיב מִבֶּן חֹדֶשׁ דְּמַשְׁמַע וָמַעְלָה, מִדְּלֹא כְתִיב בֶּן חֹדֶשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט וּבַגְּמָרָא, וְאֵימָא כִּי הָתָם, מַה הָתָם חַד יוֹמָא אַף הָכָא חַד יוֹמָא. אִם כֵּן גְּזֵרָה שָׁוָה מַאי אַהֲנֵי. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, בְּלֹא גְזֵרָה שָׁוָה יְדַעְנָא דְחַד יוֹמָא בָעִינַן, דְּהָא וָמַעְלָה כְתִיב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: