עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א וְכֵן לְקַמָּן כָּתַב עָנִי בֶּן עֶשְׂרִים שֶׁהֶעֱרִיךְ עַצְמוֹ כוּ'. וְלָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין הֶעֱרִיךְ לְאַחֵר, אֶלָּא חֲדָא מִתַּרְתֵּי נָקַט:
ב פָּחוֹת כוּ'. לָאו דַּוְקָא פָּחוֹת מִסֶּלַע, אֶלָּא אֲפִלּוּ נָתַן כָּל הָעֵרֶךְ חוּץ מִסֶּלַע אֶחָד מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. תּוֹסָפוֹת. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג אֵין כוּ'. הָא תוּ לָמָּה לִי, הָא קָא מַשְׁמַע לָן פָּחוּת מִסֶּלַע הוּא דְלֵיכָּא, הָא יָתֵר עַל סֶלַע אִיכָּא [אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא חֲמִשִּׁים סְלָעִים, דְּאִם הָיוּ בְיָדוֹ חֲמִשָּׁה סְלָעִים נוֹתֵן כֻּלָּם, דְּהַיְנוּ יָתֵר עַל סֶלַע וּפָחוּת מֵחֲמִשִּׁים]. יָתֵר עַל חֲמִשִּׁים הוּא דְלֵיכָּא, הָא פָּחוּת מֵחֲמִשִּׁים אִיכָּא [כְּדַאֲמַרַן]. וּסְתָמָא כְּרַבָּנָן. גְּמָרָא:
ד [וּמְסַיֵּם] וּצְרִיכָה שִׁבְעָה נְקִיִּים וְקָרְבָּן, פֵּרוּשׁ עוֹלָה בָּאָה עַל תְּנַאי, וְהַחַטָּאת אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְאִם אָמְרָה שְׁנֵי יָמִים רָאִיתִי, נֹאמַר כָּאן פִּתְחָהּ שִׁבְעָה עָשָׂר, לְפִי שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אֶפְשָׁר שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁנֵי יָמִים יוֹם אֶחָד מֵהֶן קֹדֶם עֵת נִדָּתָהּ וְיוֹם אֶחָד מִתְּחִלַּת עֵת נִדָּתָהּ וְנִשְׁאֲרוּ מִן הַתְּקוּפָה [שֶׁיֵּשׁ בֵּין תְּחִלַּת נִדָּה לִתְחִלַּת נִדָּה] שִׁבְעָה עָשָׂר יָמִים. וְכֵן אִם אָמְרָה שְׁלֹשָׁה יָמִים רָאִיתִי, אֶפְשָׁר שֶׁשְּׁנֵי יָמִים קֹדֶם כוּ' וְיוֹם אֶחָד מִתְּחִלַּת כוּ' נִשְׁאֲרוּ מִן הַתְּקוּפָה שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, הֲרֵי הִיא גַּם כֵּן פִּתְחָהּ שִׁבְעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהִיא סְפֵק זָבָה, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁשְּׁלֹשָׁה יָמִים אֵלּוּ שֶׁרָאֲתָה עַל הַסֵּדֶר בְּלֹא עֵת נִדָּתָהּ הֵם. וְאִם אָמְרָה אַרְבָּעָה יָמִים, גַּם כֵּן הִיא סָפֵק כוּ', לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה יָמִים שְׁנַיִם קֹדֶם נִדָּתָהּ וּשְׁנַיִם מִימֵי נִדָּתָהּ וְלֹא תְהֵא זָבָה. וּכְשֶׁאָנוּ מְשַׁעֲרִין הַסָּפֵק הַזֶּה, יְהֵא פִתְחָה שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לְפִי שֶׁאִם נֹאמַר שֶׁשְּׁנֵי יָמִים מֵאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה, מִתְּחִלַּת עֵת נִדָּתָהּ, יִשָּׁאֲרוּ עִם הַאֶחָד עָשָׂר יָמִים שֶׁהִיא תְקוּפָה קְטַנָּה חֲמִשָּׁה יָמִים שֶׁהֵם עִם הָאַחַד עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם. וְאִם אָמְרָה חֲמִשָּׁה יָמִים רָאִיתִי נֹאמַר שֶׁשְּׁלֹשָׁה מֵאֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה מִתְּחִלַּת עֵת נִדָּתָהּ, וְיִשָּׁאֲרוּ מִן הַתְּקוּפָה חֲמִשָּׁה עָשָׂר כוּ'. וְכֵן אִם אָמְרָה הָאַחַד עָשָׂר יוֹם הִיא גַּם כֵּן סָפֵק זָבָה, לְפִי שֶׁנֹּאמַר, שְׁנֵי יָמִים הֵן מִסּוֹף הָאַחַד עָשָׂר, וְשִׁבְעָה יְמֵי נִדָּה, וּשְׁנֵי יָמִים שְׁאֵרִית הָאַחַד עָשָׂר שֶׁרָאֲתָה, וּפִתְחָהּ תִּשְׁעָה. וְאִם אָמְרָה שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים רָאִיתִי, פִּתְחָהּ שְׁמֹנָה, וְהִיא זָבָה וַדָּאִית. לְפִי שֶׁאִם תֹּאמַר שֶׁשְּׁנֵי יָמִים מִזְּמַן רְאִיַּת הַדָּם קֹדֶם עֵת נִדָּתָהּ, וְשִׁבְעָה שֶׁל נִדָּה, וּשְׁלֹשָׁה אַחַר הַנִּדָּה, הֲרֵי הִיא זָבָה, לְפִי שֶׁכְּבָר רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִין אַחַר זְמַן הַנִּדּוּת. וְאִם נֹאמַר שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיְּהֵא מִכְּלָלָם שְׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם עֵת נִדָּתָהּ, שִׁבְעָה שֶׁל נִדָּה, וּשְׁנַיִם אַחַר הַנִּדָּה, הֲרֵי הִיא גַּם כֵּן זָבָה, לְפִי שֶׁכְּבָר קָדְמָה זִיבוּת לְנִדּוּת. וְכֵן אִם רָאֲתָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם, פִּתְחָהּ לְפִי הַהֶקֵּשׁ הַזֶּה בְּעַצְמוֹ כוּ'. וְזֶה שֶׁאָמַרְנוּ פִתְחָהּ שִׁבְעָה עָשָׂר אוֹ פָּחוֹת, אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁתְּהֵא כָל הַזְּמַן הַזֶּה אֲסוּרָה עַל בַּעֲלָהּ, אֶלָּא הָעִנְיָן שֶׁזָּכַרְנוּ שֶׁאַחַר אוֹתוֹ הַזְּמַן תִּקְבַּע לָהּ וֶסֶת לְנִדָּתָהּ כוּ'. וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם וְיוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאֵין לָהּ פֶּתַח פָּחוּת מִשִּׁבְעָה, לְפִי שֶׁהִיא זָבָה וַדָּאִית: