עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה טו
נב שֶׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא. כְּלוֹמַר שֶׁמְּצָאוּהוּ מֵת. הָרִי"כ:
נג תַּרְגּוּם אַבְנֵט הֶמְיָנָא. הָרַמְבַּ"ם:
נד הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. דְּמִשָּׁם וּלְהַלָּן קְדֻשָּׁה יְתֵרָה כְּדִתְנַן לַהּ סוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּכֵלִים, עַל שְׁבוּת כָּזֶה גָּזְרוּ אַף בַּמִּקְדָּשׁ:
נז דִּתְחוּמִין אִיכָּא מַאן דְּאָמַר דְּאִית בֵּיהּ דְּרָרָא דְּאִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא, וְכָאן שֶׁאָנוּ מַחְמִירִין דַּאֲפִלּוּ שְׁבוּת הַקַּל אֵין מַתִּירִין בַּמְּדִינָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן מַחְמִיר יוֹתֵר מֵהֶם, שֶׁאֲפִלּוּ בַּמִּקְדָּשׁ אֵינוֹ מַתִּיר שְׁבוּת שֶׁאֶפְשָׁר לָבֹא לִידֵי חִיּוּב. רִי"כ:
נו כְּפֵרוּשׁוֹ דִּלְעֵיל דִּלְתַּנָּא קַמָּא עַצְמוֹ לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא:
סוף הספר