עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ב
ו גַּג גָּדוֹל. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם כְּשֶׁיֵּשׁ כֹּתֶל מַקִּיף בַּגַּגּוֹת, וְכֵן נִרְאֶה מִדִּבְרֵי הָרַ"ב (אֶלָּא שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ בְּהֶדְיָא לְפִי שֶׁאֵין צָרִיךְ כְּתָלִים מַמָּשׁ אֶלָּא כְּשֶׁאֵין הַגַּגִּין בּוֹלְטוֹת מֵהַמְּחִצּוֹת אָמְרִינַן גּוּד אַסִּיק), וְכִדְרַב בַּגְּמָרָא. וּמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דִּלְהָכִי תָּנֵי גַּג וְחָצֵר, דְּגַג דּוּמְיָא דְּחָצֵר, מֶה חָצֵר מִנְכְּרָא מְחִצּוֹתֶיהָ, אַף גַּג מִינְכְּרָא מְחִצּוֹתֶיהָ. דְּאִי לֹא, לֹא אָמְרִינַן גּוּד אַסִּיק, וְגָדוֹל נַמִּי אָסוּר:
ז דְּאִלּוּ כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן מֻתָּרִין בִּשְׁתֵּיהֶן כִּדְקָיְמָא לָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן:
ח כְּלוֹמַר בִּשְׁבִיל אוֹתָן גִּפּוּפִין שָׁרֵי בְּכָל הַגַּג וּכְלִישָׁנֵיהּ [לְקַמָּן] גַּבֵּי חָצֵר:
ט גְּדוֹלָה מֻתֶּרֶת. אִם עֵרְבָה לְעַצְמָהּ. רַשִׁ"י:
י לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. טוּר סִימָן שע"ד:
יא מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכָתַב רַשִׁ"י וְהוּא הַדִּין מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְקָשֶׁה דְהֲווּ לֵיהּ לְמֵימַר בְּלִישְׁנֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. וּלְמַסְקָנָא דִּגְמָרָא נִיחָא, דִּבְתוֹכָהּ לְכֻלֵּי עָלְמָא כַּרְמְלִית הוּא. כִּי פְלִיגֵי בִּמְקוֹם מְחִצָּה, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים כִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמְקוֹם מְחִצָּה זוֹ צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים הִיא, וְרַבָּנָן סָבְרֵי דְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים לָאו כִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וּמִתּוֹכָהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִתּוֹךְ מְקוֹם מְחִצָּתָהּ קָאָמַר, וּמִשּׁוּם דְּרַבָּנָן נָקְטֵי מִתּוֹכָהּ נָקַט אִיהוּ נַמִּי מִתּוֹכָהּ. וְרַבָּנָן הָכִי קָאָמְרֵי מִי לֹא קָא מוֹדֵית לָן דְּמִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר דְּכַרְמְלִית הִיא, צִדֵּי נַמִּי לֹא שְׁנָא. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָתָם לֹא קָא דָּרְסוּ לַהּ רַבִּים, וְהָכָא דָּרְסוּ לַהּ רַבִּים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: