עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ז
יד נִתְמַעֵט. מֵעֶרֶב שַׁבָּת הַשֵּׁנִי. רִי"כ:
טו דְּכָל הַמְעָרֵב לַאֲחֵרִים בִּתְחִלָּה צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ, מִשּׁוּם דִּלְמָא חוֹבָה הִיא לוֹ כְּדִמְפָרֵשׁ בַּסֵּיפָא:
טז כֵּן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְהִשִּׂיגוֹ הָרַאֲבַ"ד שֶׁהֲרֵי יוּכַל לְהִשְׁתַּתֵּף גַּם עִם הָאַחֶרֶת לְמַאי דְּפַסְקִינַן הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁבְּפֶרֶק ד' מִשְׁנָה ו', וְתֵרֵץ הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה דְּאֵין הָכִי נַמִּי דְּלֹא מִשּׁוּם שֶׁיְּהֵא אָסוּר בָּאַחֶרֶת נָגְעוּ בָּהּ אֶלָּא דְּחוֹבָה לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּתֵּף בִּשְׁתֵּיהֶן: