עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ח
טז וּמַיְרֵי בְּנִשְׁתַּתְּפוּ בְּיַיִן, דְּאִלּוּ בְּפַת סוֹמְכִים לְעוֹלָם כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב לְעֵיל בְּמִשְׁנָה ה':
יז וַאֲסוּרִין בַּמָּבוֹי. וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁיּוֹעִיל הָעֵרוּב בִּמְקוֹם שִׁתּוּף כֵּיוָן שֶׁהָרֹב נִשְׁתַּתְּפוּ, דְּהָכָא אֵין הַטַּעַם שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח אֶלָּא דְּלֹא שַׁיָּךְ לְמֵימַר שֶׁנִּסְמֹךְ עַל הָעֵרוּב בִּמְקוֹם שִׁתּוּף, דְּעֵרוּב שֶׁעֵרֵב כָּל חָצֵר לְעַצְמוֹ הֵיאַךְ יַתִּיר לְטַלְטֵל בַּמָּבוֹי, וַהֲרֵי אֲפִלּוּ מֵחָצֵר לְחָצֵר שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ מָבוֹי אָסוּר לְטַלְטֵל. בֵּית יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח נָטַר לַהּ עַד הָכָא אַף עַל גַּב דְּכֻלָּהּ מִשְׁנָה ה' דִּלְעֵיל מִתְנְיֵהּ לְעִנְיַן שִׁתּוּף מְבוֹאוֹת וּתְנַן נַמִּי רֵישׁ פֶּרֶק ג' בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין, מִכָּל מָקוֹם מְבוֹאוֹת בְּהֶדְיָא לֹא תְנַן עַד הָכָא: