עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ה
ט גְּמָרָא. וְסֵיפָא יַיִן וְשֶׁמֶן לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין יַיִן וְיַיִן בִּשְׁנֵי כֵּלִים, אֶלָּא אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט, וְעוֹד דְּלֹא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ דִּסְתָמָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים. תּוֹסָפוֹת:
י גְּמָרָא. כְּלוֹמַר לְעָרֵב דִּירָתָן לַעֲשׂוֹתָן אַחַת, אֲבָל שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת אֵינוֹ אֶלָּא לְשַׁתֵּף רְשׁוּת הַחֲצֵרוֹת שֶׁבַּמָּבוֹי וְלֹא רְשׁוּת הַבָּתִּים, וְחָצֵר לָאו בַּת דִּירָה הִיא. רַשִׁ"י:
יא זֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, שֶׁהֲרֵי אֵין הַתִּינוֹקוֹת מַכִּירִין מַה נַּעֲשֶׂה בַּמָּבוֹי, לְפִיכָךְ אִם נִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי בְּפַת סוֹמְכִין עָלָיו וְאֵין צָרִיךְ לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת שֶׁהֲרֵי הַתִּינוֹקוֹת מַכִּירִין בַּפַּת. כְּלוֹמַר וְיוֹדְעִין שֶׁמִּשּׁוּם הַשִּׁתּוּף שֶׁל פַּת מְטַלְטְלִין כוּ', אֲבָל לְיַיִן וּשְׁאָרֵי דְּבָרִים אֵין לַתִּינוֹקוֹת הֶכֵּירָא כִּי אֵינָם מַשְׁגִּיחִים [בָּהֵם] רַק עַל הַפַּת עֵינֵיהֶם, וּדְלֹא כְּמַאן דְּאָמַר בַּגְּמָרָא דְּאַף עַל גַּב דְּיַיִן בֶּחָצֵר לֹא חֲזִי, מִגּוֹ דַּחֲזִי לְמִלְּתֵיהּ בְּשִׁתּוּף סָמְכִינַן עֲלֵיהּ בֶּחָצֵר: