עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה א
א בָּעֵרוּב. דִּדְבַר תּוֹרָה מֻתָּר לְטַלְטֵל בְּלֹא עֵרוּב, וּשְׁלֹמֹה וּבֵית דִּינוֹ תִּקְּנוּהוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ לוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא מֵחֲצֵרוֹת לִרְחוֹב הַמְּדִינָה וּשְׁוָקֶיהָ כָּךְ מֻתָּר לְהוֹצִיא מִמְּדִינָה לַשָּׂדֶה, וְיַחְשְׁבוּ שֶׁהַשְּׁוָקִים וְהָרְחוֹבוֹת הוֹאִיל וְהֵן רְשׁוּת לַכֹּל הֲרֵי הֵן כַּשָּׂדוֹת, וְיֹאמְרוּ שֶׁחֲצֵרוֹת בִּלְבַד הֵן רְשׁוּת הַיָּחִיד, וִידַמּוּ שֶׁאֵין הוֹצָאָה מְלָאכָה וְשֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, לְפִיכָךְ תִּקֵּן שֶׁכָּל רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁתֵּחָלֵק בְּדִיּוּרִין וְיֹאחַז כָּל אֶחָד וְאֶחָד בָּהּ רְשׁוּת לְעַצְמוֹ וְיִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ מָקוֹם בִּרְשׁוּת כֻּלָּן וְיַד כֻּלָּן שָׁוָה בּוֹ, כְּגוֹן חָצֵר לַבָּתִּים, שֶׁנַּחְשֹׁב אוֹתוֹ הַמָּקוֹם כְּאִלּוּ הִיא רְשׁוּת לָרַבִּים. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָחַז אֶחָד מִן הַשְּׁכֵנִים [וְחִלְּקוֹ] לְעַצְמוֹ שֶׁהוּא בִּלְבַד רְשׁוּת הַיָּחִיד וְיִהְיֶה אָסוּר לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת שֶׁחָלַק לְעַצְמוֹ לִרְשׁוּת שֶׁיַּד כֻּלָּן שָׁוָה בּוֹ כוּ' עַד שֶׁיְּעָרְבוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, כְּלוֹמַר שֶׁכֻּלָּנוּ מְעֹרָבִים וְאֹכֶל אֶחָד לְכֻלָּנוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ שָׁוִין בַּמָּקוֹם הַזֶּה כָּךְ כֻּלָּנוּ שָׁוִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָחַז כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, וַהֲרֵי כֻּלָּנוּ רְשׁוּת אַחַת. וּבְמַעֲשֶׂה זֶה לֹא יָבֹאוּ לִטְעוֹת וּלְדַמּוֹת שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. הָרַמְבַּ"ם פֶּרֶק א' מֵהִלְכוֹת עֵרוּבִין:
ב בַּגְּמָרָא, וְטַעֲמָא, לְפִי שֶׁפָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה חָשׁוּב לָהֶם מֵחֲמַת קַמְצָנוּתָם:
ג שֶׁהַשְּׂכִירוּת כְּבִטּוּל רְשׁוּת הוּא, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא הֶכֵּר, וּלְפִיכָךְ שׂוֹכְרִים אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה. הָרַמְבַּ"ם: