עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה א
א וְאַכֻּלְּהוּ קָאֵי, וְלָאו דַּוְקָא בַּקְּרָנוֹת שֶׁהֵן קֶרֶן זָוִית, אֶלָּא הוּא הַדִּין בָּאֶמְצַע:
ב הַיְנוּ אַרְבָּעָה טְפָחִים, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּפֶרֶק ב' מִשְׁנָה ה':
ג וּגְשָׁרִים. שֶׁהֵן מְכֻסִּין מִלְּמַעְלָה. וְיֵשׁ לוֹ כְּתָלִים מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, אֶלָּא שֶׁהַכִּפָּה חֲלוּלָה, וְיֵשׁ בַּכְּתָלִים פִּלּוּשׁ שֶׁהַמַּיִם יַעַבְרוּ תַּחְתָּיו אוֹ בְּנֵי אָדָם, וְיֵשׁ תַּחְתָּיו דִּירָה לַמּוֹכֵס. הָרִי"כ:
ד וְקָשֶׁה [לְגִרְסָתוֹ דְגָרַס אוֹתָן], הָא תָּנָא לֵיהּ פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה ח', וְנֻסָּח אַחֵר [גָּרַס] אוֹתָהּ, וּפֵרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי כְּשֶׁתִּהְיֶה הַמְּדִינָה עֲגֻלָּה שֶׁיַּעֲשׂוּ בּוֹ מְרֻבָּע דָּבוּק לָהּ וְאָז יִמְדְּדוּ חוּץ לַמְרֻבָּע אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ וּמַרְוִיחִים אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה אוֹתָן הַתּוֹסָפוֹת שֶׁיּוֹסִיפוּ הַמְרֻבָּע עַל הָעֲגֻלָּה שֶׁבְּתוֹכוֹ:
ו טַבְלָא מְרֻבַּעַת. בְּעִיר מְרֻבַּעַת עָסְקִינַן, שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַלְפַּיִם עַל אַלְפַּיִם, דַּהֲווּ נַמִּי תְּחוּמִין מְרֻבָּעִין, וְאִם אֵינָהּ מְרֻבַּעַת כְּגוֹן שֶׁהִיא יְתֵרָה עַל אַלְפַּיִם לְאָרְכָּהּ אוֹ פְּחוּתָה מֵאַלְפַּיִם, לֹא הָווּ מְרֻבָּעִים, דִּתְחוּמִין מְרֻבָּעִים לָאו דַּוְקָא שֶׁיְּהֵא אָרְכָּן כְּרָחְבָּן, שֶׁהֲרֵי רָחְבָּן לְמִדַּת הָעִיר הִיא כוּ', אֶלָּא מְרֻבָּעִים דְּקָתָנֵי לִמְעוּטֵי עֲגֻלִּים. רַשִׁ"י:
ה אֵין לוֹמַר כִּפְשׁוּטָהּ, שֶׁהֲרֵי אִם לְצַד אֶחָד מֵהָעִיר אַלְפַּיִם, כְּשֶׁנְּעַגֵּל כָּל סְבִיבוֹת הָעִיר מִמָּקוֹם שֶׁכָּלוּ אוֹתָן אַלְפַּיִם, אֵין סָפֵק שֶׁלְּכָל צְדָדֵי הָעִיר יִהְיֶה אַלְפַּיִם, אֶלָּא הַיְנוּ לוֹמַר שֶׁכְּשֶׁהֵן עֲגֻלּוֹת הוּא מַפְסִיד הַזָּוִיּוֹת וּכְשֶׁהֵן מְרֻבָּעוֹת נִשְׂכָּר הַזָּוִיּוֹת, דְּכָל אַמְּתָא בְּרִבּוּעַ אַמְּתָא וּתְרֵי חֻמְשֵׁי בַּאֲלַכְסוֹן, נִמְצָא כְּשֶׁיּוֹצֵא [מֵהָעִיר] כְּנֶגֶד הַזָּוִיּוֹת לָלֶכֶת בַּאֲלַכְסוֹן מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת אַמָּה, וְאִם הָיוּ עֲגֻלּוֹת לֹא הָיָה יָכוֹל לַהֲלֹךְ בְּשׁוּם צַד יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם. בֵּית יוֹסֵף: