עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה יא
כג וְדִכְוָתֵיהּ שָׁלֹשׁ לֹא יִכָּנֵס, אִם עוֹמֵד בָּאַמָּה הַשְּׁלִישִׁית. גְּמָרָא:
כד וְזֶה לְשׁוֹן הָרִי"כ, לֹא יִכָּנֵס, אִם אָמַר שְׁבִיתָתִי בָּעִיר לֹא אָמַר כְּלוּם שֶׁהֲרֵי הוּא חוּץ [לִמְקוֹם] שֶׁסִּיֵּם יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם אַמָּה, וּבִמְקוֹמוֹ נַמִּי לֹא קָנֵי שְׁבִיתָה. וְזוֹ הִיא כַּוָּנַת הָרַ"ב בַּמֶּה שֶׁכָּתַב שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ, רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁאָמַר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כה אֶלָּא כְּלוֹמַר לְפִי סְבָרַת הָאָדָם שֶׁיּוּכַל לְשַׁעֵר עַד חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת וְלֹא יוֹתֵר, אֲבָל אֶפְשָׁר לִפְחוֹת וּלְשַׁעֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּטְעוּ כָּל כָּךְ:
כו לֹא רָאָה [בָּזֶה] דִּבְרֵי רַשִׁ"י וְהָרִי"כ שֶׁכָּתְבוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם, אָמְרִינַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ה' אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה [אַרְבָּעִים חֲבָלִים יֶשׁ לְאַלְפַּיִם]. וְכָל חֶבֶל וְחֶבֶל מִתְמַעֵט שְׁתֵּי אֲחִיזוֹת, זֶה תּוֹפֵס מִכָּאן וְזֶה מִכָּאן. וְהָאֲחִיזָה טֶפַח וַחֲצִי אֶצְבַּע. הֲרֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת:
כז כְּדִמְתַרְגֵּם [בְּמִדְבָּר לה] וּמַדֹּתֶם חוּץ לָעִיר, וּמְשַׁחְתּוּן מִבָּרָא לְקַרְתָּא: