עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ה
ח וּמִטַּעֲמָא אַחֲרִינָא, הוֹאִיל וְנֵעוֹר קוֹנֶה יָשֵׁן נַמִּי קוֹנֶה, כִּדְפֵרֵשׁ רַשִׁ"י:
ט הַיְנוּ בְּלֹא רֹאשׁוֹ, וּבְפִשּׁוּט יָדַיִם (וְרַגְלַיִם) נִכְנָס הָרֹאשׁ. תּוֹסָפוֹת:
י וְהוּא בְאֶמְצָעָן. נָטַר עַד הָכָא וְהוּא הַדִּין לְבִתְרֵי בָּבֵי דִּבְמִשְׁנָה קַמַּיְתָא:
יא וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה. וְהַיְנוּ [דְּאִיכָּא בֵּינַיְהוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים] דְּרַבָּנָן סָבְרֵי אַרְבַּע לְכָל צְדָדָיו הַיְנוּ שְׁמֹנֶה עַל שְׁמֹנֶה, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לְחַד רוּחַ וְתוּ לֹא: