עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ו
יז שְׁנֵי עֵרוּבִין. כְּגוֹן דְּאַנַּח לֵיהּ בְּסוֹף אֶלֶף אַמָּה לְכָאן [וּלְסוֹף] אֶלֶף אַמָּה לְכָאן. דְּאִי לֹא תֵּימָא הָכִי אֶלָּא דְּמָנַח לֵיהּ לְסוֹף אַלְפַּיִם לְכָאן נִמְצָא שֶׁמַּפְסִיד כָּל הָאַלְפַּיִם שֶׁל צַד אַחֶרֶת וַהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בַּיּוֹם הָאֶחָד אֶל מְקוֹם הָעֵרוּב שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, וַאֲנַן בָּעִינַן שֶׁיְּהֵא הוּא וְעֵרוּבוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁיִּקְנֶה הָעֵרוּב, וּכְדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ד':
יח מִשּׁוּם יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת נָקֵיט לֵיהּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לְהוֹלִיךְ הָעֵרוּב. אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת יָכוֹל לִטֹּל אוֹתוֹ הַפַּת עַצְמוֹ, שֶׁכְּבָר נִקְרָא עָלָיו שֵׁם עֵרוּב, וּלְהוֹלִיכוֹ לְרוּחַ אַחֶרֶת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט כְּלוֹמַר לְאֵיזֶה רוּחַ שֶׁעֵרֵב אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַפְסִיד הָאַלְפַּיִם שֶׁכְּנֶגְדוֹ כוּ', אֲבָל לְעוֹלָם אֵין כָּאן הֶפְסֵד אֶלָּא אַלְפַּיִם מִצַּד אֶחָד, וְהַיְנוּ אוֹתָן אַלְפַּיִם [שֶׁבָּרוּחַ] שֶׁהִיא כְּנֶגֶד אוֹתָהּ שֶׁעֵרֵב בָּהּ:
כ טַעֲמוֹ דְּאִלּוּ עַל יְדֵי עַצְמוֹ הָא קָיְמָא לָן דְּעִקַּר עֵרוּב בָּרֶגֶל וְאֵינוֹ צָרִיךְ פַּת:
כא מִשְׂתַּכֵּר. וְכָל שֶׁכֵּן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בָּעִינַן שֶׁיִּהְיֶה קַיָּם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּשֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם, שֶׁאִם אֵינוֹ קַיָּם אֵין כָּאן עֵרוּב לְיוֹם שֵׁנִי דְּהָא קְדֻשָּׁה אַחֲרִיתָא הִיא, הִלְכָּךְ הַאי מִשְׂתַּכֵּר כוּ' לֹא אָמְרוּ חֲכָמִים לַאֲפוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֶלָּא מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחָא קָאָמְרֵי: