עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה א
א וְאַף עַל גַּב דִּתְחוּמִין חֲמִירֵי, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סֶמֶךְ מִן הַמִּקְרָא, הֵקֵלוּ בִּתְחוּמִין שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה. תּוֹסָפוֹת. וְהָא דְּקָרֵי לֵיהּ עֵרוּב, לְפִי שֶׁהוּא מְעָרֵב הַתְּחוּמִין שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ בּוֹ תְּחִלָּה עִם הַתְּחוּם שֶׁהָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ בּוֹ. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה:
ב חוּץ כוּ'. דְּטַעֲמָא דְּעֵרוּבִין מִשּׁוּם דְּדַעְתּוֹ וְדִירָתוֹ בִּמְקוֹם מְזוֹנוֹתָיו הוּא, וְנַעֲשֶׂה הַמְעָרֵב כְּאִלּוּ אוֹכֵל וְשׁוֹבֵת שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחַ הָעֵרוּב, וּמִשָּׁם יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, וְהִלְכָּךְ דָּבָר [מָזוֹן] בָּעִינַן. רַשִׁ"י:
ג דְּכֻלָּהּ סְפֵקָא מִשּׁוּם עֲצָמוֹת הוּא, שֶׁהַבָּשָׂר כְּבָר נִרְקַב כַמָּה שָׁנִים, וַעֲצָמוֹת בְּלֹא בָּשָׂר אֵין מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל אֶלָּא בְּמַגָּע, וּכְשֶׁמְּנַפֵּחַ לִפְנֵי רַגְלָיו אִם יֵשׁ עֶצֶם גָּדוֹל נִרְאֶה הוּא וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ רַגְלָיו, וְאִם עֶצֶם קָטָן הוּא נִדְחֶה בַּנְּפִיחָה וְאֵינוֹ מְסִיטוֹ בְּרַגְלָיו, וְאִם מְכֻסֶּה בְּעָפָר אֵינוֹ מְטַמֵּא, דְּהָא עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא בְּמַגָּע. רִי"כ:
ד בַּעֲגָלוֹת, מִבְּעוֹד יוֹם (רַשִׁ"י). וְעַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ח' דְּאָהֳלוֹת שֶׁצָּרִיךְ שֶׁמַּחְזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה כוּ', וּפָרֵיךְ בַּגְּמָרָא הֵיכִי מַיְתֵי לַהּ כוּ', וּמִדְּנָקַט רַבִּי יְהוּדָה וְלֶאֱכֹל שְׁמַע מִנָּהּ דְּרָאוּי לְאָכְלוֹ בָּעֵי, וּמְשָׁנֵי בִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ שֶׁאֵין בְּרָחְבָּן טֶפַח, דְּלֹא מְקַבְּלֵי טֻמְאָה וְאֵין מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה:
ה וְכָל תַּשְׁמִישֵׁי הַמֵּת אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה [דְּנַפְקָא לָן] מִוַּתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וְגָמַר שָׁם שָׁם מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה. רַשִׁ"י: