עיקר תוספות יום טוב על משנה עוקצים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג
משנה ב
א הַחוֹתֵךְ. וְלֹא חֲתָכוֹ לַאֲכִילַת אָדָם. גְּמָרָא:
ב וְכָל הַמִּטַּמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה אֵין צָרִיךְ הֶכְשֵׁר כְּדִלְקַמָּן:
ג הָאָדָם כוּ'. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה מַאֲכַל אָדָם אַף אִם הוּא רָאוּי לְנָכְרִים בִּלְבַד. הָרַמְבַּ"ם:
ד וְהַחֵלֶב כוּ'. וַאֲפִלּוּ חֵלֶב שְׁחוּטָה צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, וְלֹא הֻכְשְׁרָה בִשְׁחִיטָה. מִשּׁוּם דְּאַכַּתִּי לָאו אֹכֶל הוּא עַד דַּחֲשִׁיב עֲלֵיהּ. הָרַ"שׁ:
משנה ג
ה דְּאִלּוּ חֵלֶב טְהוֹרָה שְׁחוּטָה, אַף דְּאֵין צָרִיךְ מַחֲשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר מַיִם, הֶכְשֵׁר שֶׁרֶץ מִיהָא בָעֵי. הָרַ"שׁ:
משנה ד
ו בְּקַצְווֹת הַשְּׁבָטִים בְּעֵת כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ה
ז הָכִי מְפָרֵשׁ הָרַ"ב חָרִיעַ דְּפֶרֶק ב' דְּכִלְאַיִם מִשְׁנָה ח'. וְהָכָא הָתְנַן חַלּוֹת חָרִיעַ, מַשְׁמַע דְּעִנְיָן אַחֵר הוּא. וְהֶעָרוּךְ כָּתַב, יְרוּשַׁלְמִי, מַהוּ חָרִיעַ, מוֹרִיקָא. וְחַלּוֹת חָרִיעַ, יֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁהוּא פָחוֹת מִמּוֹרִיקָא שֶׁהוּא דַק, וְזֶה רָחָב כְּאֶצְבַּע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח וְאֵינָן כוּ'. לְפִי שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים לַהֲנָאַת גּוּפָן. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ח
ט רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כוּ'. בְּנֻסְחַת מַהֲרַ"ם זֶה לְשׁוֹנוֹ, מִשָּׁעָה שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִחְיוֹת:
משנה ט
י חֵלֶב כוּ'. אֲבָל לֹא חַיָּה טְהוֹרָה. הָרַמְבַּ"ם:
יא הָרַ"שׁ. וְהָרַמְבַּ"ם מְחַלֵּק בֵּין נִתְנַבְּלָה לְנִשְׁחֲטָה לְעִנְיַן הֶכְשֵׁר שֶׁרֶץ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה י
יב וְאִם תֹּאמַר לָמָּה נָקַט גַּבֵּי טֻמְאָה בִּמְקוֹמָהּ, דְּאֵין חִלּוּק בֵּין בִּמְקוֹמָהּ בֵּין שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ, דְּהָא לָאו מְחֻבֶּרֶת הִיא. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ תָם, דְּשֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה כֵּיוָן דִּמְטַלְטְלִים אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְדָמֵי לִשְׁאָר כֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת, וְגָזְרוּ בָהּ רַבָּנָן טֻמְאָה דִלְמָא אָתֵי לְאַחְלוֹפֵי. תּוֹסָפוֹת:
יג בִּיהוֹנָתָן כְּתִיב. וּבִדְבַשׁ בִּמְקוֹם גִּדּוּלוֹ מַיְרֵי. רַשְׁבַּ"ם:
משנה יא
יד מַשְׁמַע דְּמַחֲשָׁבָה מַמָּשׁ קָאָמַר, וְלֹא דִבּוּר. וְעַיֵּן סוֹף פֶּרֶק כ"ה דְּכֵלִים:
משנה יב
טו ה' יְבָרֵךְ כוּ'. בַּמִּדְרָשׁ, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁכְּשֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יָבֹא אֵינוֹ פוֹתֵחַ אֶלָּא בְשָׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מַה נָּאווּ וְגוֹ' מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם:
סוף הספר