עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ג
ט אַלְמָנַת עִסָּה. דְּאִלּוּ בַּת עִסָּה דְּאֵין לָהּ חֶזְקַת כַּשְׁרוּת הֶחְמִירוּ אַף בִּסְפֵק סְפֵקָא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י הֵיכָא דְּלֹא טוֹעֶנֶת בָּרִי. אֲבָל בְּטוֹעֶנֶת בָּרִי, אֲפִלּוּ בְּחַד סְפֵקָא מַכְשִׁיר רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּפֶרֶק קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת:
יא וְהַתּוֹסָפוֹת פֵּרְשׁוּ, לְטַמֵּא וּלְטַהֵר שַׁיָּךְ לְעִנְיַן מַמְזֵרוּת וּנְתִינוּת, (כִּדְתַנְיָא בְּקִדּוּשִׁין דַּף ע"ב) מַמְזֵרֵי וּנְתִינֵי עֲתִידִין לִטָּהֵר. לְרַחֵק וּלְקָרֵב שַׁיָּךְ אַחֲלָלוּת, כְּדִתְנַן הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְעִים לָכֶם לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב: