עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז
משנה ז
א הַפּוּרִים. כֵּיוָן דְּאָמַר מַר שׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח קֹדֶם לַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם, אָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בֶּחָמֵץ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁכְּבָר מִן הַפּוּרִים וְאֵילַךְ הִתְחִילוּ הַדַּרְשָׁנִים לִדְרֹשׁ בָּרַבִּים בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח. הֻזְקְקוּ הַשּׁוֹמְעִים לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לְסוֹף שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאִם יְעַבְּרוּ בֵּית דִּין אֶת הַשָּׁנָה לֹא יִתְקַבְּלוּ דִּבְרֵי שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין לַשּׁוֹמְעִין לִדְחוֹת אֶת הַפֶּסַח, שֶׁכְּבָר שָׁמְעוּ מִן הַדַּרְשָׁנִים. עַד כָּאן. וְאִידָךְ, מֵידָע יְדִיעַ דְּשַׁתָּא מְעַבַּרְתָּא בְחוּשְׁבָּנָא תַלְיָא מִלְּתָא, וְסָבְרֵי חוּשְׁבָּנָא הוּא דְלָא סְלִיק לְהוּ לְרַבָּנָן עַד הָאִידְנָא. גְּמָרָא:
ב דְּתָנוּ רַבָּנָן אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא אִם כֵּן יִרְצֶה הַנָּשִׂיא:
ג רְשׁוּת. לְדַבֵּר עַל עִסְקֵי צִבּוּר. רַשִׁ"י:
משנה ח
ד חִלּוּף. מִפְּנֵי כִּי הַצַּבָּעִים חָסִים עַל מֵי הַצֶּבַע שֶׁלֹּא יִתְפַּזְּרוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁ(אֵין) שׁוֹלְקֵי הַזֵּיתִים מַקְפִּידִים עַל שְׁלִיקָתָן, שֶׁאֵין לַמַּיִם צֹרֶךְ אֶלָּא מְעַט. וּכְשֶׁבָּא מְנַחֵם כוּ' שֶׁהָיָה צַבָּע וְהָיָה בָּקִי בָּעִנְיָן וְרָאָה שֶׁהַצֶּמֶר וְהַפִּשְׁתָּן עוֹלִים לְמַעְלָה וְאֵין מַנִּיחִים לַמַּיִם לְהִתְפַּזֵּר, קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ עֵדוּתוֹ. הָרַאֲבַ"ד. וְהָרַ"ב הִצְרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, דְּאִי לָאו הָכִי גַּם לִשְׁנֵיהֶם לֹא הָיָה בּוֹ שׁוּם טֻמְאָה, דְּלַשְּׁלִיקָה עַצְמָהּ אֵין צָרִיךְ כָּל כָּךְ. וְהָרִאשׁוֹנִים הָיוּ סוֹבְרִים דִּבְשֶׁל צַבָּעִים הוּא צֹרֶךְ גָּדוֹל: