עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה א
א מִשּׁוּם קְטַנָּה דְּדַוְקָא יְתוֹמָה הִיא כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב, וְאִם כֵּן הוּא הַדִּין דִּגְדוֹלָה הִיא יְתוֹמָה, אֲבָל נִשּׂוּאֵי הַגְּדוֹלָה נִשּׂוּאִין גְּמוּרִין, בֵּין יֵשׁ לָהּ אָב בֵּין שֶׁהִיא יְתוֹמָה:
ב נִרְאֶה לִי דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר דְּמִשְׁנָה ז' דְּהָתָם, שֶׁהִיא כְּגוֹן הַךְ דְּהָכָא. וְכַיּוֹצֵא בָּהּ הִיא מִשְׁנָה י"א דְּהָתָם, וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, דִּלְהָכִי תָּנֵי קְטַנּוֹת דְּמַשְׁמַע תַּרְתֵּי. [דְּאִי קְטַנּוֹת] קְטַנּוֹת דְּעָלְמָא, לִתְנֵי נַמִּי וְשֶׁמַּשִּׂיאִין אֶת הַנָּשִׁים. וְהֵעִיד עַל שְׁנֵיהֶם, דְּלֵיכָּא לְמִשְׁמַע חֲדָא מֵאִידָךְ. וְעַיֵּן שָׁם בַּתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג רְצוֹנוֹ לוֹמַר דְּתַנְיָא בְּבָבָא בָתְרָא דַּף צ"ז, יַיִן מִגִּתּוֹ לֹא יָבִיא וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר. וְהֵעִיד עַל הַיַּיִן בֶּן אַרְבָּעִים יוֹם דִּלְכַתְּחִלָּה נַמִּי יָבִיא, אֲפִלּוּ יֵשׁ הַרְבֵּה מִמִּין אַחֵר. תּוֹסָפוֹת:
ד וְעַל אוֹתוֹ הֵעִיד רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא. הָרַמְבַּ"ם: