עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
א גִּטָּהּ. וְקָשֶׁה, הַאֵיךְ לָמַד גֵּט שֶׁעִקָּרוֹ לִקְנוֹת אֶת עַצְמָהּ, מִשְּׁטָרֵי הַלְוָאָה שֶׁאֵינָן אֶלָּא לִרְאָיָה. הָא מִיתָּרְצָה בְּדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת, דְּמִסְּתָמָא גַּם כֵּן הָיָה כּוֹתֵב לְעַצְמוֹ שִׁטְרֵי מַתָּנָה וּמְכִירָה שֶׁהָיָה קוֹנֶה שָׂדוֹת, דִּפְעָמִים שֶׁלֹּא הָיוּ קְנוּיִים לוֹ אֶלָּא בִּשְׁטָר, כְּגוֹן שָׂדִי קְנוּיָה לְךָ:
ב שׁוֹבְרוֹ. אַשִּׁגְרַת לִישְׁנָא דְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ב' דְּגִטִּין נַקְטֵיהּ. נִרְאֶה לִי:
ג אֶפְשָׁר דְּמִשּׁוּם חֲתִימַת הַשּׁוֹבֵר נָקַט הָכִי. וְכָל שְׁטָר קָרוּי גֵּט. אֲבָל גַּבֵּי גֵּט אִשָּׁה עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתֵי:
ד דְּאִלּוּ רְשׁוּת הַיָּחִיד אַף עַל גַּב דְּסַכִּין אֵין בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל, וְכָל כְּהַאי גַוְנָא אַף בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד טָהוֹר, הָכָא דְּאָדָם עָסוּק בָּהּ נִשְׁאָלִין עָלֶיהָ. גְּמָרָא:
ה וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִפְּלוּ מִן הַמַּשְׁקֶה עַל הַבָּשָׂר כָּל שֶׁהוּא בִּשְׁעַת הֶפְשֵׁט. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו וְהַיְנוּ מִדְּאוֹרַיְתָא, אֲבָל מִדְּרַבָּנָן חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשִׁירוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז טָהוֹר. לְפִי שֶׁהַמַּשְׁקִין שֶׁבּוֹ מַשְׁקֶה סָרוּחַ וְאֵינוֹ רָאוּי לִכְלוּם וְיָצָא מִן כְּלַל מַשְׁקֶה. הָרַמְבַּ"ם: