עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה יב
טז שֶׁחָזְרוּ. הַטַּעַם שֶׁהֻצְרְכוּ לִכְתֹּב דַּעַת אִישׁ אֶחָד וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ מִן הַדַּעַת הַהִיא כוּ', כְּדֵי לְהוֹדִיעֲךָ אַהֲבָתָם הָאֱמֶת וְהַגְבָּרַת הַצֶּדֶק וְהָאֱמוּנָה, שֶׁהֲרֵי אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנִּכְבָּדִים הַחֲסִידִים הַנְּדִיבִים הַמֻּפְלָגִים בְּחָכְמָה כְּשֶׁרָאוּ דִּבְרֵי הַחוֹלֵק עֲלֵיהֶם טוֹבִים מִדִּבְרֵיהֶם וְעִיּוּנוֹ נָכוֹן, הוֹדוּ לוֹ וְחָזְרוּ לְדַעְתּוֹ. כָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר הָאֲנָשִׁים בִּרְאוֹתוֹ הָאֱמֶת נוֹטֶה עִם בַּעַל דִּינוֹ, יִהְיֶה כְּמוֹ כֵן נוֹטֶה לָאֱמֶת וְלֹא יַקְשֶׁה עֹרֶף. וְזֶהוּ דִּבְרֵי הַכָּתוּב צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף כוּ'. וְעַל זֶה אָמְרוּ חֲכָמִים, הֱוֵי מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת. רְצוֹנוֹ לוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁתּוּכַל לְהַצִּיל נַפְשְׁךָ בִּטְעָנוֹת תּוֹכָחִיּוֹת, כְּשֶׁתֵּדַע שֶׁהֵם אֱמֶת דִּבְרֵי חֲבֵרְךָ אֲשֶׁר טַעֲנָתְךָ עָלָיו גְּלוּיָה מִפְּנֵי חֻלְשָׁתוֹ אוֹ מִפְּנֵי יְכָלְתְּךָ לְהַטְעוֹת הָאֱמֶת, חֲזֹר לִדְבָרָיו וְהָרִיב נְטֹשׁ. הָרַמְבַּ"ם. וְנִרְאֶה שֶׁדְּבָרָיו לְקוּחִים מִמִּשְׁנָה ד' דְּפִרְקִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: