עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה יב
מב וַאֲפִלּוּ חֲדָשִׁים, דְּהָא יְשָׁנִים וְלִבְּנָן כַּחֲדָשִׁים דָּמוּ, וַאֲפִלּוּ הָכִי בָעוּ טְבִילָה:
מג דְּבָתַר סוֹפוֹ אָזְלִינַן, שֶׁחִפָּהוּ מַתָּכוֹת. גְּמָרָא:
מד הוֹאִיל וְכִי נִשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶן תַּקָּנָה [עַל יְדֵי הַתָּכָה], כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמֵי. גְּמָרָא:
מה יָלְפִינַן לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא. וְהַתֵּימַהּ עַל הָרַ"ב שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ לְהָסִיר הַחֲלוּדָה כְּמוֹ שֶׁהִצְרִיךְ בְּהַגְעָלָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים. וּבְלִבּוּן שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ כֵּן, הוּא כְדַעַת הַטּוּר שֶׁהָאֵשׁ יַעֲבִיר הַכֹּל:
מו שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר כָּל אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ, פֵּרוּשׁ כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ כֵּן הַגְעָלָתוֹ. רַשִׁ"י:
מז וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק מָה רָאָה בְמַתְנִיתִין שֶׁשָּׁנָה בְּשַׁפּוּד וְאַסְכְּלָה הֶכְשֵׁרוֹ לְרוֹתֵחַ, וּבְסַכִּין הֶכְשֵׁרוֹ שֶׁל צוֹנֵן. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל לִשְׁנוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהוּא כְבָר בִּכְלַל מַה שֶּׁשָּׁנָה לְהַגְעִיל יַגְעִיל, לְלַבֵּן כוּ'. אֲבָל שֶׁהֻצְרַךְ לִשְׁנוֹתוֹ בְשַׁפּוּד וְאַסְכְּלָה, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁשָּׁנִינוּ בָהֶן לְעִנְיַן קָדָשִׁים דִּבְהַגְעָלָה סַגִּי לְהוּ כִּדְאִיתָא בִזְבָחִים [פּי"א מי"א] מִשּׁוּם דְּכִי בָלַע דְּהֶתֵּרָא בָלַע, קָא מַשְׁמַע לָן דְּהָכָא מְלַבְּנָן כוּ'. וּבְסַכִּין הוֹדִיעָנוּ דְּאַגַּב דּוֹחֲקָא דְסַכִּינָא לֹא סַגִּי לֵיהּ בַּהֲדָחָה אֲפִלּוּ לְצוֹנֵן וְצָרִיךְ שִׁיפָה כוּ'. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מח דְּנוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מֻתָּר. וְהַתּוֹרָה לֹא אָסְרָה אֶלָּא קְדֵרָה בַת יוֹמָא. גְּמָרָא:
סוף הספר