עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ז
כב רַשִׁ"י. וּמִשּׁוּם הָכִי אָסוּר מִיָּד, דְּאִי לָאו הָכִי הָוֵי מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה דְּלֹא נֶאֱסָר עַד שֶׁיֵּעָבֵד. הָרַ"ן:
כג וּלְשׁוֹן אֲרַמִּית בְּבֵית אֲרָזִים, בְּבֵיתָא דְמִטַּלְּלָא בְכִיּוּרָא דְאַרְזַיָּא. וַאֲחֵרִים כֵּן:
כד וְאֶת הַבַּיִת עַצְמוֹ לֹא נִתְכַּוֵּן לַעֲבֹד, וְהוֹצִיאָהּ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי בַיִת זֶה מֻתָּר. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כה וּמְסַיֵּם רַשִׁ"י, וְעוֹבְדִין אֶת הַבִּימוֹס עַצְמוֹ כַעֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה וַאֲפִלּוּ לֹא הֶעֱמִיד עָלֶיהָ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כו וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י כָאן וּלְעֵיל בְּבַיִת. וּמְסַיֵּם וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִטְּלוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹ שֶׁהִיא שֶׁל יִשְׂרָאֵל מוּמָר כוּ', הָכָא בָטִיל, שֶׁאֵין נֶאֱסָר אֶלָּא חִדּוּשׁ. וְהַאי חִדּוּשׁ אָסוּר בַּהֲנָאָה לְעוֹלָם. וּבַגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ כְּגוֹן שֶׁלֹּא נֶעֱבַד הַבַּיִת מֵעוֹלָם, דְּאִי לָאו הָכִי בָּעֵי נָכְרִי לְבַטְּלָהּ. וְאִם הִשְׁתַּחֲוָה לָהּ יִשְׂרָאֵל, אֲסוּרָה עוֹלָמִית. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כז וְאִי לֹא גִדְּעוֹ וּפִסְּלוֹ, לֹא. דִּכְרַבָּנָן דִּסְבִירָא לְהוּ בְמִשְׁנָה ה' דְּאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ מֻתָּר. וּמִיהוּ מַסְּקִינַן בַּגְּמָרָא דִּבְתוֹסֶפֶת מוֹדוּ רַבָּנָן. וְדִתְנַן גִּדְּעוֹ וּפִסְּלוֹ, לְאַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דְּעָשָׂה מַעֲשֶׂה בְגוּף הָאִילָן, אֲפִלּוּ הָכִי אֵין הָעִקָּר נֶאֱסָר:
כח וּבִטְּלָהּ. וְאַף עַל גַּב דְּכִי לֹא בִטְּלָהּ נַמִּי לֹא הָוֵי מְשַׁמְּשֶׁיהָ, דְּהָא אַלִּיבָּא דְרַבָּנָן קָא מוֹקְמֵי לַהּ, דִּנְטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ מֻתָּר כוּ', מִכָּל מָקוֹם כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בִטְּלָהּ אִסּוּרָא דְרַבָּנָן אִיכָּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֱלִיל נִרְאֵית תַּחְתֶּיהָ נִרְאֶה כְאִלּוּ נְטוּעָה מִתְּחִלָּה לְכָךְ. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: