עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ד
ח וּכְשֶׁיָּצָא. בַּיְרוּשַׁלְמִי גָרַס כְּשֶׁיָּצָא. וְכֵן נִרְאֶה. לְפִי שֶׁבַּגְּמָרָא אָמְרוּ לֹא הֱשִׁיבוֹ כְלָל בַּמֶּרְחָץ, לְפִי שֶׁאָסוּר לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה בַמֶּרְחָץ, אֶלָּא כְשֶׁיָּצָא הֱשִׁיבוֹ שֶׁאֵין מְשִׁיבִין כוּ', כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא הָיִיתִי יָכוֹל לַהֲשִׁיבְךָ בַמֶּרְחָץ לְפִי שֶׁאָסוּר לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְאִי גָרְסִינַן כְּשֶׁיָּצָא יֵשׁ לְפָרֵשׁ דְּהָכִי קָאָמַר, אָמַר לֵיהּ אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ כְּשֶׁיָּצָא. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר בַּבַּיִת הָאֶמְצָעִי הָיָה, דְּמֻתָּר לוֹמַר אָסוּר וּמֻתָּר בְּלֹא טַעַם הַדָּבָר. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט בִּגְבוּלִי. דְּאִי לָאו הָכִי שֶׁלֹּא בְטוֹבַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל כִּבְטוֹבַת אֲחֵרִים דָּמֵי, שֶׁהָיָה אָדָם חָשׁוּב וְטוֹבָה הִיא לָהֶם כְּשֶׁהוּא נֶהֱנֶה מֵהֶן, וּתְנַן בְּפֶרֶק ד' מִשְׁנָה ג' עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה לָהּ גִּנָּה וּמֶרְחָץ כוּ' אֵין נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה. גְּמָרָא: