עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה א
א הַמַּכֶּה כוּ'. דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כא) וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. וְכָל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה סְתָם אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק. גְּמָרָא. וְכֵן בְּכֻלָּם כְּתִיב מִיתָה סְתָם:
ב מַמְרֵא. כְּמוֹ מַמְרִים הֱיִיתֶם (דְּבָרִים ט). רַשִׁ"י:
ג חַבּוּרָה. וְאֵימָא אַף עַל גַּב דְּלֹא עֲבִיד חַבּוּרָה, כְּתִיב בְּמַכֵּה בְהֵמָה נֶפֶשׁ (דְּמַשְׁמַע דָּם דַּהֲוֵי חַבּוּרָה. רַשִׁ"י), וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לִבְהֵמָה, דְּהָא אִי נַמִּי הִכְחִישָׁהּ בַּאֲבָנִים (דְּלֹא עָשָׂה בָהּ חַבּוּרָה) חַיָּב, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְנֶפֶשׁ אָדָם (דְּהַיְנוּ אָבִיו). גְּמָרָא. וּתְמִיהָא לִי, דְּלֹא כְתִיב נֶפֶשׁ בִּבְהֵמָה אֶלָּא בְהוֹרְגָהּ וְלֹא בְמַזִּיקָהּ, כִּדְמוֹכְחֵי קְרָאֵי סוֹף פָּרָשַׁת אֱמֹר. וּבִמְכִילְתָּא דָּרְשֵׁי הָכִי, וּמָה אִם מִדַּת נְזָקִין מְרֻבָּה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהּ חַבּוּרָה (דְּאִי לָאו הָכִי אֵין כָּאן נֵזֶק), מִדַּת עֳנָשִׁין מְעוּטָה לֹא יִהְיֶה חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶן חַבּוּרָה כוּ':
ד אֲבָל אִי לָאו הָכִי הֲוָה אֲמֵינָא נֵילַף מִמְּקַלֵּל בְּהֶקֵּשׁ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה לִרְשׁוּתוֹ. וְנִסְתַּפְּקוּ הַתּוֹסָפוֹת אִי הָכָא נַמִּי הִגְבִּיהוֹ כְּמוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ דָמֵי, אוֹ דִלְמָא הָכָא שָׁאנֵי, דְּהָא אַשְׁכְּחַן לְקַמָּן דִּמְכָרוֹ לִקְרוֹבִים פָּטוּר, דְּבָעִינַן שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ מֵרְשׁוּת אֶחָיו, כָּל שֶׁכֵּן דְּבִרְשׁוּת בְּעָלִים לֹא מַהֲנֵי כְלָל:
ו וְהִתְעַמֶּר כוּ'. וְתַנָּא קַמָּא נַמִּי בָעֵי עִמּוּר, כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב, וְכָל שֶׁכֵּן מְכִירָה, דְּבָהּ לֵית פְּלֻגְתָּא. וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ לְהָבִיא הַכָּתוּב, כָּל שֶׁכֵּן וּמְכָרוֹ:
ז וְאֶלָּא לִמְעוּטֵי מַאי. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּכֵיוָן דְּמֵ"ם דְּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל דָּרְשִׁינַן לֵיהּ, אִם כֵּן לֹא סַגִּי דְלָא לִכְתּוּב מֵ"ם אַחֶרֶת לְגוּפֵיהּ דִּקְרָא דְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִן, וּלְהָכִי כָתַב מֵאֶחָיו, מִשּׁוּם הַמֵּ"ם. וְרַבִּי יְהוּדָה לָאו מֵ"ם דָּרֵישׁ אֶלָּא דְמִמֵּילָא אִמַּעַטוּ עֲבָדִים, דְּאֵינָן בִּכְלָל אֶחָיו. וְעוֹד נִרְאֶה לִי, דְּאִצְטְרִיךְ אֶחָיו, כִּדְתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מֵאֶחָיו, עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ מֵרְשׁוּת אֶחָיו, לַאֲפוֹקֵי מְכָרוֹ לִקְרוֹבִים דְּפָטוּר. וּלְרַבִּי יְהוּדָה תַּרְתֵּי בְמַשְׁמַע מֵאֶחָיו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: