עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ה
כא גְּמָרָא, וּרְמִינְהוּ, וְכַמָּה יְהֵא בָעִיר וִיהֵא כְאַנְשֵׁי הָעִיר, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אָמַר רָבָא לֹא קַשְׁיָא, הָא לְמִהְוֵי כִבְנֵי מָתָא לָתֵת לְצָרְכֵי הָעִיר, הָא לְמֶהֱוֵי מִיָּתְבֵי מָתָא סַגִּי בִשְׁלֹשִׁים יוֹם, וְקָרִינַן בְּהוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא:
כב צַדִּיקִים כוּ'. וְהֵם שְׁאָר יוֹשְׁבֵי הָעִיר שֶׁלֹּא הֻדְּחוּ עִם רֻבָּהּ. הָרַמְבַּ"ם:
כג אוֹבְדִין. בַּגְּמָרָא, אוֹתָהּ, פְּרָט לְנִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁחוּצָה לָהּ. כָּל, לְרַבּוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ יֹאבֵדוּ, מִי גָרַם לָהֶם שֶׁיָּדוּרוּ בְתוֹכָהּ, מָמוֹנָם, לְפִיכָךְ מָמוֹנָם אָבֵד. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְתוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים: