עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ד
יג שְׁתֵּי קוֹמוֹת. תָּנָא וְקוֹמָה שֶׁלּוֹ, הֲרֵי כָאן שָׁלֹשׁ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד דּוֹחֲפוֹ כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טו עַל לִבּוֹ. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו מֵאֲחוֹרָיו וְהוּא נֶהְפָּךְ וְנוֹפֵל עַל לִבּוֹ לָאָרֶץ:
טז פֵּרֵשׁ בֶּעָרוּךְ, אַפּוֹי בְּקִידָה:
יז וְנוֹתְנָהּ. נְתִינָה זוֹ לָאו דַּוְקָא, דִּסְקִילָה מַשְׁמַע עַל יְדֵי הַשְׁלָכָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח בָּרִאשֹׁנָה. לְפִי שֶׁאוֹתוֹ הַדָּבָר אֶצְלָם אֱמֶת שֶׁהִשִּׂיגוּהוּ בְחוּשֵׁיהֶם, וְהוּא אֶצְלֵנוּ סִפּוּר דְּבָרִים, שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֶלָּא מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ מֵהֶם, וּלְפִיכָךְ צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיוּ הָעֵדִים מְמֻנִּים עַל הָעִנְיָן. וְזֶהוּ עִנְיָן נִרְאֶה. הָרַמְבַּ"ם:
יט כָּל הַנִּסְקָלִין. וְאֵין הָאִשָּׁה כוּ'. בַּגְּמָרָא פְלִיגֵי בִדְרָשָׁא דִקְרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ שָׁעָה הֻצְרְכָה לְכָךְ. שֶׁהָיוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בִּכְשָׁפִים, וְעָשָׂה סְיָג לְשָׁעָה וּתְלָאָן לְפִרְסוּמָא לְמִלְּתָא. וְדָן אֶת כֻּלָּן בְּיוֹם אֶחָד מִפְּנֵי קְרוֹבֵיהֶן, שֶׁלֹּא יִתְקַשְּׁרוּ לְהַצִּילָן. רַשִׁ"י:
כא מִקָּבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ יְתֵרָא נָפְקָא לָן. רַשִׁ"י:
כב כְּלוֹמַר שֶׁמְּחֻסַּר קְצִיצָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג מִתְחַלֵּל. שֶׁמַּזְכִּירִין שֶׁזֶּה בֵרְכוֹ. רַשִׁ"י. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ בַגְּמָרָא שֶׁמַּשְׁהִין אוֹתוֹ עַד סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה וְגוֹמְרִין אֶת דִּינוֹ וּמְמִיתִין אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ תּוֹלִין אוֹתוֹ, אֶחָד קוֹשֵׁר וְאֶחָד מַתִּיר כוּ':