עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה א
א נִגְמַר. לְחוֹבָה. וְאַיְדֵי דִסְקִילָה רֵישָׁא דְכֻלְּהוּ אַרְבַּע מִיתוֹת הִיא, מְפָרֵשׁ מִלֵּי דִידָהּ בְּרֵישָׁא. רַשִׁ"י:
ב כְּמוֹ שִׁשָּׁה מִילִין, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֵין בֵּית דִּין שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה לִפְנֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג רָחוֹק כוּ'. מִתְרַחֵק מִזֶּה שֶׁהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ מְלֹא עֵינָיו, וּבִלְבָד שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹתוֹ אִם יָנִיף בַּסּוּדָרִין. רַשִׁ"י:
ד וּמַעֲמִידוֹ. עַד שֶׁיַּחְקְרוּ בֵית דִּין אִם יְהֵא טַעַם בִּדְבָרָיו שֶׁל זֶה. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה אַרְבַּע וְחָמֵשׁ. הָרַמְבַּ"ם כָּתַב אֲפִלּוּ כַמָּה פְעָמִים. וּבְרֵישׁ פֶּרֶק י"ח דְּשַׁבָּת כָּתַב גַּם כֵּן הָרַ"ב דְּלָאו דַּוְקָא:
ו מַמָּשׁ. קְצָת רְאָיָה הַדּוֹמָה לִזְכוּת. רַשִׁ"י:
ז הָכִי אָמַר אַבַּיֵי בַגְּמָרָא. וְלִישְׁנָא דְרַבִּי יוֹסֵי דְּרֵישׁ פֶּרֶק ה' נָסֵיב. אֲבָל וַדַּאי כְשֶׁמַּזְכִּיר בְּיוֹם פְּלוֹנִי מַזְכִּירוֹ בְסִגְנוֹן שֶׁיְּהֵא נִכָּר מִתּוֹכוֹ בְּכַמָּה בַחֹדֶשׁ, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ, שָׁנָה וְשָׁבוּעַ. וְאַף רַבָּנָן מוֹדוּ דְסַגִּי בְהָכִי, דְּלֹא שַׁיָּךְ טַעֲמָא דִכְדֵי שֶׁתִּטָּרֵף כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: