עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ה
כז וּמְאַיְּמִין כוּ'. אַחֲרֵי שֶׁאָמְרוּ הָעֵדִים רָאִינוּ זֶה אוֹ פְלוֹנִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְלוֹנִית, אָמְרוּ לָהֶם מַכִּירִים אַתֶּם אוֹתוֹ הִתְרֵיתֶם בּוֹ, וְאָמְרוּ הָעֵדִים הָיְתָה לוֹ הַתְרָאָה וּמַכִּירִין אָנוּ אוֹתוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וְכֵן נַמִּי בְדִינֵי מָמוֹנוֹת כִּדְמוּכָח לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה ו' פֶּרֶק ג'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כח מֵאֹמֶד. לָאו דִּבְדִינֵי מָמוֹנוֹת אָמְדִינַן, דְּהָא תָנָא בְמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ג' אִם אָמַר הוּא כוּ' לֹא אָמַר כְּלוּם. אֶלָּא אַף עַל גַּב דִּפְסִילֵי בְדִינֵי מָמוֹנוֹת אָמְרִינַן לְהוּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. גְּמָרָא:
כט מִפִּי עֵד. כְּלוֹמַר שָׁמַעְנוּ עֵד מֵעִיד בְּבֵית דִּין אַחֵר:
ל מִפִּי אָדָם נֶאֱמָן שָׁמַעְנוּ. כְּלוֹמַר מִפִּי אָדָם יָדוּעַ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִשְּׁמוּעָה דְּהַיְנוּ שָׁמַעְנוּ אוֹמְרִים וְלֹא יָדַעְנוּ מִי הוּא אוֹמֵר, שֶׁזֶּה אֵינוֹ מְבֹרָר כְּלָל. וּבַגְּמָרָא לֹא גָרְסִינַן שָׁמַעְנוּ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּמִפִּי עֵד וּמִפִּי אָדָם פֵּרוּשׁ דְּמִשְּׁמוּעָה הוּא:
לא דָּבָר אַחֵר כוּ'. אֵין זֶה מִן הָאִיּוּם, אֶלָּא דְמַתְנִיתִין מְפָרֵשׁ לַקְּרָא:
לב לְפִיכָךְ כוּ'. כָּל זֶה אוֹמֵר לָהֶם. רַשִׁ"י:
לג וּמִפְּנֵי כוּ'. הָרַמְבַּ"ם לֹא הֶעְתִּיקוֹ:
לד וּלְהַגִּיד. לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. רַשִׁ"י:
לה בְּחוֹתָם. הַיְנוּ אוֹתוֹ בַרְזֶל שֶׁהַצּוּרָה חֲקוּקָה בוֹ. רַשִׁ"י:
לו אָדָם הָרִאשׁוֹן. חוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא צוּרַת מִין הָאָדָם אֲשֶׁר בָּהּ הָאָדָם אָדָם, בּוֹ יִשְׁתַּתְּפוּ כָל הָאָדָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל מְקַבְּלִים אוֹתָהּ צוּרָה, יִשְׁתַּנּוּ אִישֵׁיהֶם בִּמְאוֹרָעוֹת רַבִּים כְּמוֹ שֶׁהוּא מָצוּי וְנִרְאֶה. הָרַמְבַּ"ם:
לז בִּשְׁבִילִי כוּ'. כְּלוֹמַר חָשׁוּב אֲנִי כְּעוֹלָם מָלֵא, לֹא אֶטְרֹד אֶת עַצְמִי מִן הָעוֹלָם בַּעֲבֵרָה אַחַת, וְיִמָּשֵׁךְ מִמֶּנָּה. רַשִׁ"י:
לח כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין הָאֱמֶת, לֵב אָדָם נוֹקֵף עָלָיו שֶׁמָּא לֹא כִוֵּן אֶל הָאֱמֶת, וְיֵשׁ לוֹ לִדְאֹג עַל כָּל הָאִיּוּמִים הַלָּלוּ: