עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
יט סַנְהֶדְרִין. אַף שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. רַשִׁ"י:
כ לְפִי שֶׁאִם הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּשׁוּרָה אֵין פְּנֵי הָרִאשׁוֹנִים רוֹאִים זֶה אֶת זֶה. רַשִׁ"י:
כא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּאֶמְצַע שֶׁל עוֹלָם. רַשִׁ"י. וְשָׁרְרֵךְ הוּא הַטַּבּוּר. וּכְמוֹ שֶׁהַטַּבּוּר אֵינוֹ מַמָּשׁ בָּאֶמְצַע כֵּן גַּם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵינוֹ מַמָּשׁ בָּאֶמְצַע, אֲבָל עַל צַד הַקֵּרוּב הוּא:
כב הַמְזַכִּין כוּ'. פְּלוֹנִי חִיֵּב וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה, וּפְלוֹנִי זִכָּה וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה. רַשִׁ"י. וְטַעֲמָא, כְּדֵי שֶׁאִם יֹאמְרוּ שְׁנַיִם טַעַם אֶחָד מִשְּׁנֵי מִקְרָאוֹת לֹא יִמְנוּ אֶלָּא אֶחָד (כִּדְיָלְפִינַן לֵיהּ מִקְּרָא). אִי נַמִּי נָפְקָא מִנַּהּ לַמְחַיְּבִין, דְּאִי לְמָחָר יַחֲזֹר מִטַּעְמוֹ וִיחַיְּבוֹ מִטַּעַם אַחֵר, לִבָּעֵי עוֹד הֲלָנַת דִּין. גְּמָרָא:
כג הָרַמְבַּ"ם. וּתְמֵהַנִי דְּשַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה. וְרַשִׁ"י פֵרֵשׁ בִּדְתַנָּא קַמָּא שֶׁשְּׁנֵיהֶם כּוֹתְבִין דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְגַם דִּבְרֵי הַמְחַיְּבִין. וְרַבִּי יְהוּדָה חָיֵשׁ שֶׁמָּא מֵרֹב הַטֹּרַח יִטְעוּ: