עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ד
לג הַקְּרוֹבִים. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא דִּפְסוּלִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, בֵּין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בֵּין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת:
לד אָבִיו. סְפָרִים אֲחֵרִים לֹא גָרְסִינַן. וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא מָנָה אוֹתוֹ בַמִּשְׁנָה, לְפִי שֶׁהוּא מְבֹאָר בַּקְּרָא, וְלֹא לָמַדְנוּ אִסּוּר עֵדוּת הַקְּרוֹבִים אֶלָּא מִמַּה שֶּׁהִזְהִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִלְּהָעִיד הָאָב עַל הַבֵּן אוֹ הַבֵּן עַל הָאָב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [דְּבָרִים כד] לֹא יוּמְתוּ כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
לה בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:
לו וְהוּא הַדִּין לְכֻלְּהוּ בַעַל כְּאִשְׁתּוֹ כוּ'. אֶלָּא נָקַט גִּיסוֹ דִּסְמִיךְ:
לז דּוֹדוֹ וְכוּ'. לַאֲפוֹקֵי אֲחֵי הָאֵם וּקְרוֹבֵי הָאִישׁוּת. עַיֵּן בְּנִמּוּקֵי יוֹסֵף:
לח הָרַמְבַּ"ם. וְכָתַב רַשַׁ"ל שֶׁכֵּן נִרְאֶה לוֹ דְּלֹא כְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י כוּ'. וּפָשׁוּט הוּא, דְּהָא בִכְלַל דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ אַף מִן הָאֵם וְאֵינָם רְאוּיִים לְיָרְשׁוֹ. וְכִי תֵימָא דְאַדְּרַבָּא וְכָל הָרָאוּי לְיָרְשׁוֹ פֵּרוּשׁ דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ דְּדַוְקָא מִן הָאָב, אִם כֵּן לֹא לִתְנֵי דוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ כְּלָל. וּמִיהוּ בַּעַל אֲחוֹתוֹ רָאוּי לִירַשׁ הָאָחוֹת וְהִיא רְאוּיָה לְיָרְשׁוֹ וּבַעַל כְּאִשְׁתּוֹ. וְכֵן בַּעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְגִיסוֹ, נַמִּי הָאֲחָיוֹת רְאוּיוֹת לִירַשׁ זוֹ אֶת זוֹ, וּבַעַל כְּאִשְׁתּוֹ, רִאשׁוֹן בְּרִאשׁוֹן אֲפִלּוּ בִתְרֵי בַעַל לְכֻלֵּי עָלְמָא:
לט כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ח' דְּבָבָא בָתְרָא, אֲחֵי הָאֵם מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין: