עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א כְּלוֹמַר דֵּאלֹהִים דִּכְתִיב גַּבֵּי שׁוֹמְרִים הָוֵי כְאִלּוּ כְתוּבִים גַּם כֵּן בְּפָרָשַׁת אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה, דְּעֵרוּב פָּרָשִׁיּוֹת כָּתוּב כָּאן כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא:
ב שֶׁזֶּה טוֹעֲנוֹ שֶׁשָּׁלַח יָד בְּפִקְדוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ גְזֵלוֹת. אֲבָל לָוָה וְלֹא שִׁלֵּם לֹא מִקְּרֵי גַזְלָן, דְּמִלְוָה לְהוֹצָאָה נִתְּנָה. וֵאלֹהִים מַשְׁמַע לְשׁוֹן שְׂרָרָה וְרַבָּנוּת. כְּדִמְתַרְגְּמִינָן רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה (שְׁמוֹת ז) לְשׁוֹן רַבָּנוּת. רַשִׁ"י:
ג וַחֲבָלוֹת. נִרְאֶה לְרַבֵּנוּ תָם דְּכֹפֶר וּשְׁלשִׁים דְּעֶבֶד וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים דְּעֶבֶד, בִּכְלַל חֲבָלוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד דְּשׁוֹר הַמּוּעָד דְּאָמְרָן דְּלָאו דְּשֵׁן וָרֶגֶל אֶלָּא דְּקֶרֶן דְּלֹא מַגְבִּין בְּבָבֶל שֶׁאֵין מֻמְחִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: