עיקר תוספות יום טוב על משנה סוכה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ט
מא בַּגְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בִּמְנָחוֹת דַּף ס"ב מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְצָפוֹן וְדָרוֹם וּמִזְרָח וּמַעֲרָב כְּדֵי לַעֲצֹר רוּחוֹת רָעוֹת הַבָּאוֹת מֵאַרְבַּע רוּחוֹת. וְזֶה שֶׁאָמַר לְצָפוֹן וְדָרוֹם כוּ' וַדַּאי דְּלֹא כְּסִדְרָן נַקְטִינְהוּ דְּהָא כָּל פִּנּוֹת כוּ' לֹא יִהְיוּ אֶלָּא לִימִין כוּ', וּבְשֵׁם מַהֲרִי"ל בְּבֵית יוֹסֵף מִזְרָח דָּרוֹם מַעֲרָב צָפוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מב בְּהוֹדוּ כוּ' וּבְאָנָּא. דִּכְתִיב [דִּבְרֵי הַיָּמִים א טז] אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיַּעַר, וּבַתְרֵיהּ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, וּכְתִיב נַמִּי בַּתְרֵיהּ וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ. וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ לְפִי שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּאִין לַדִּין וְאֵין יוֹדְעִין מִי יֵצֵא זַכַּאי וּמִי יֵצֵא חַיָּב נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְוָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ שְׂמֵחִים בְּלוּלְבֵיהֶם כְּאָדָם הַיּוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַשּׁוֹפֵט זַכַּאי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיַּעַר, כְּלוֹמַר בַּעֲצֵי הַיַּעַר כַּאֲשֶׁר יֵצְאוּ מִלִּפְנֵי ה' זַכָּאִין כְּשֶׁבָּא לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ, וּבַמֶּה יְרַנְּנוּ, בְּהוֹדוּ וּבְהוֹשִׁיעָה נָא. הָרֹא"שׁ:
מג אַף בְּאָנָּא כוּ'. נִרְאֶה לִי דִּסְבִירָא לְהוּ דְּאַף עַל גַּב דְּגַבֵּי יְרַנְּנוּ כוּ' לֹא כְּתִיב אֶלָּא וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ, הַיְנוּ דְּלֹא נָקַט אֶלָּא תְּחִלַּת הַמִּקְרָא דְּאָנָּא הוֹשִׁיעָה נָא, וְהוּא הַדִּין לְסוֹפוֹ דְּהַצְלִיחָה נָא, הוֹאִיל וּמִקְרָא אֶחָד הוּא. וּלְפִי שֶׁבֵּית שַׁמַּאי בָּאוּ לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל, סִדְרָם אַחֲרֵיהֶם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מד לְפִי מַה דְּמַשְׁמַע דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּבֵית הִלֵּל סְבִירָא לְהוּ, הֵיאַךְ כָּתַב וְאֵין כָּךְ הֲלָכָה. וְנִרְאֶה שֶׁהָרַ"ב גִּרְסָא אַחֶרֶת הָיְתָה לוֹ אֶלָּא כוּ' בִּלְבַד. וְכָךְ גָּרַס בַּיְרוּשַׁלְמִי הָא בְּהוֹדוּ לֹא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: