עיקר תוספות יום טוב על משנה סוכה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ט
לד בַּגְּמָרָא, וּמְסַיֵּם נַמִּי אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּל בְּתוֹכָהּ. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם, וְיָשִׂים בֵּיתוֹ כְּמוֹ בֵּית הַשִּׁמּוּשׁ וְסֻכָּה כְּמוֹ בֵּית הַדִּירָה:
לה מֻתָּר כוּ'. כָּתַב הָרַ"ן דְּכֵיוָן שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל אֵינוֹ מֻתָּר לְפַנּוֹת אֶלָּא מְשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כִּמְבָעֵט בְּסֻכָּתוֹ וְיוֹצֵא. אֲבָל אִם לֹא הִתְחִיל לְהִכָּנֵס בָּהּ, כָּל שֶׁמִּצְטַעֵר מֵחֲמַת גְּשָׁמִים פָּטוּר כִּי הֵיכִי דְּשָׁרֵי מִצְטַעֵר מִשּׁוּם רֵיחַ רַע כוּ' זֶהוּ דַּעְתִּי. אֲבָל לְמַעֲשֶׂה אֵינִי סוֹמֵךְ עַל סְבָרָתִי אַחַר שֶׁאֵין בָּזֶה רְאָיָה בְּרוּרָה:
לו סְרוּחָה בִּלְשׁוֹנָם הוּא כְּמוֹ הֶפְסֵד. הָרַמְבַּ"ם. כְּלוֹמַר דְּאֵינוֹ מִלְּשׁוֹן סִרְחוֹן וְרֵיחַ רַע. וְנִרְאֶה לִי שֶׁהוּא מִלָּה אֲרַמִּית, אֲשֶׁר הֶעֱוָה עַבְדְּךָ (שְׁמוּאֵל ב יט) דִּי סְרַח עַבְדָּךְ, וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי (שָׁם כד) אֲנָא סְרָחִית. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לז כֵּן כָּתַב הַסְּמַ"ג, וְעַיֵּן טוּר וּבֵית יוֹסֵף. וּבְנִי מוֹהַרָרָ"א הֶרְאָה לִי בַּיְרוּשַׁלְמִי, לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁתִּסְרַח, אֶלָּא אֲפִלּוּ כְּדֵי שֶׁתִּסְרַח. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: