עיקר תוספות יום טוב על משנה סוכה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
יז מַעֲשֶׂה כוּ'. גְּמָרָא מַעֲשֶׂה לִסְתֹּר, חִסּוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אִם בָּא לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ מַחְמִיר וְלֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם יוֹהֲרָא, וּמַעֲשֶׂה נַמִּי וְהֵבִיאוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְכוּ':
יח לְרַבִּי צָדוֹק. קָתָנֵי מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי צָדוֹק שֶׁלֹּא הֶחְמִיר עַל עַצְמוֹ, לוֹמַר שֶׁאִם רָצָה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁלֹּא לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּכָךְ רַשַּׁאי, וְלֹא הָוֵי כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת. הָרַ"ן:
יט אֹכֶל. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מַאֲכָל, וְנִמְצָא בַּמִּקְרָא [בְּרֵאשִׁית מא] וַיִּתֵּן אֹכֶל בֶּעָרִים:
כ דְּרַבִּי צָדוֹק כֹּהֵן הָיָה וְהָיָה אוֹכֵל עַל טָהֳרַת תְּרוּמָה. וְיָדַיִם שְׁנִיּוֹת הֵן וּפוֹסְלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה, וַאֲפִלּוּ פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכַבֵּיצָה לֹא מִשְׁתְּרֵי בְּמַפָּה, דְּחַיְשִׁינַן דִּלְמָא נָגַע, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק כָּל הַבָּשָׂר. תּוֹסָפוֹת:
כא וְלֹא בֵרַךְ אַחֲרָיו. דְּדָרֵישׁ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ז' דִּבְרָכוֹת. אֲבָל לְפָנָיו בְּכָל דְּהוּ בָּעֵי בְּרוּכֵי, שֶׁהֲרֵי נֶהֱנֶה, וְאָסוּר לֵהָנוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה. רַשִׁ"י: